Previous Lesson -- Next Lesson
יב) אלוהים בוחר על מי לרחם ואת ליבו של מי להקשות (רומיים ט: 18-14)י
ירומיים ט: 18-14 י
י14 אִם כֵּן מַה נֹּאמַר? הֲיֵשׁ אִי־צֶדֶק אֵצֶל אֱלֹהִים? חַס וְחָלִילָה! 15 הֲרֵי לְמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "וְחַנֹּתִי אֶת־אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם" 16 לְפִיכָךְ אֵין זֶה בְּיָדָיו שֶׁל הָאָדָם הָרוֹצֶה אוֹ הַמִּתְאַמֵּץ, כִּי אִם בִּידֵי אֱלֹהִים הַמְרַחֵם 17 וְאָכֵן אוֹמֵר הַכָּתוּב לְפַרְעֹה: "בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי, וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל־הָאָרֶץ" 18 וּבְכֵן הוּא מְרַחֵם עַל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה, וּמַקְשֶׁה אֶת לֵב מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה.י
ימההתגלות של אלוהים למשה בשמות לג: 19 יציאת מצרים, אנו מוצאים כי לאלוהים יש את הסמכות לרחם על אדם מסוים, ולהמשיך ברחמיו, באם אדם זה חטא או לא. לכן, הבחירה של אלוהים אינה תלויה במעשי האדם אלא רק ברחמים של אלוהים; והישועה של האדם, הצדקתו ניתנת מבלי שהוא ראוי, בגלל חסדו הבלתי מוגבל של אלוהים.י
יאנו קוראים גם בספר שמות טז: 9 כי אלוהים אמר לפרעה, המתווך, שהיה מלא ברוחות של מצרים: "ואוּלָם, בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ, בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת־כֹּחִי; וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל־הָאָרֶץ". ההצהרה האלוהית עוררה השראה בשאול כשכתב: "וּבְכֵן הוּא מְרַחֵם עַל מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה, וּמַקְשֶׁה אֶת לֵב מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה." (רומ' ט: 18).י
יזה נכון בשל קדושתו של אלוהים. עם זאת, אלוהים הוא לא רודן, אלא חפץ שכל בני האדם ייוושעו ויבואו להכרת האמת (רומ' יא: 32; טימ"א ב: 4; פטר"ב ג: 9). אם מישהו פתח את ליבו לרוחות המתנגדות לאלוהים, או שהנו צאצא למשפחה, שבט, או עם המלאים במחשבות כנגד ישוע, יהיה זה מובן שאלוהים מאפשר למנהיג מזיק להתנגד להוראותיו בגלוי, אבל אלוהים גם יכול להוכיח את גבורתו הנצחית ביחס לכזה מכחיש גדול.י
יבתשובה לפסוק הנ"ל של איגרת שאול, יש אומרים כי האסלאם אימץ את הרעיון שאלוהים מוליך שולל את מי שירצה ומדריך את מי שירצה, כי אלוהים על-פי קדושתו, יש את הזכות להטעות את כל בני האדם, שכן אף אחד אינו צדיק. עם זאת, אלוהים לא מתנהג בצורה זו, כמו שדתות אחרות אומרות, כי יש לו רחמים על כולם, וכל מי שמקבל את המשיח משתתף מרצונו, כי המשיח הוא היחיד שלא חטא.י
יאבל מי שקושר את עצמו לשטן, אבי כל השקרים ואוהב כסף יותר מאשר אלוהים, אל לו להיות מופתע אם הקדוש מאפשר לו ליפול לגמרי, ולא להבין את דבר אלוהים, כפי שישוע אומר בבשורה על-פי יוחנן השליח (ח: 45-43). אלוהים חופשי בקבלת החלטה זו, אך האדם לוקח חלק באחריות, אם הוא שב בתשובה בכנות או לא.י
יכדי להבהיר נקודה זו לקורא, אנו מציינים כי הרהורים אלה נשלחו על-ידי שאול לא אל הגויים אלא ליהודים ברומא, כדי להתגבר על קשי ליבם. הוא הבהיר להם כי אלוהים יטעה אותם, אף-על-פי שבחר בהם, אם הם לא יפתחו את ליבם להדרכתו בבשורת המשיח. איגרת זו של שאול אינה מציגה פילוסופיה לכולם, אלא מראה לנו כיצד הוא מתייחס לקשי הלב של היהודים.י
יתפילה: אבא שבשמים, אנו משתחווים לך כי בחרת בנו חוטאים בבחירה של ישוע המשיח, והענקת לנו הזכות להפוך לילדך, למרות שאנו לא ראויים לבחירתך. אנו מהללים אותך ומשבחים אותך על רחמיך המתמשכים ומודים לך בכל ליבנו כי לא הקשית את ליבנו או דחית אותנו, למרות חטאינו אלא משכת אותנו אליך באהבתך הקדושה המופלגת.י
ישאלה: י