Previous Lesson -- Next Lesson
יב) התורה או המצפון מרשיעים את האדם (רומיים ב: 16-12)י
ירומיים ב: 16-12 י
י12 שֶׁכֵּן כָּל אֲשֶׁר חָטְאוּ בְּלִי תּוֹרָה גַּם יֹאבְדוּ בְּלִי תּוֹרָה, וְכָל אֲשֶׁר חָטְאוּ וְיֵשׁ לָהֶם תּוֹרָה, עַל־פִּי הַתּוֹרָה יִשָּׁפְטוּ. 13 הֲרֵי לֹא שׁוֹמְעֵי הַתּוֹרָה צַדִּיקִים לִפְנֵי אֱלֹהִים, אֶלָּא הַמְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה הֵם אֲשֶׁר יֻצְדְּקוּ - 14 גּוֹיִם שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה וְהֵם מְקַיְּמִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה כְּדָבָר מוּבָן מֵאֵלָיו, הֵם תּוֹרָה לְעַצְמָם אַף שֶׁאֵין לָהֶם תּוֹרָה. 15 הֵם מַרְאִים שֶׁפֹּעַל הַתּוֹרָה כָּתוּב בְּלִבָּם, שֶׁכֵּן מַצְפּוּנָם מֵעִיד בָּהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מְחַיְּבוֹת אוֹ מְזַכּוֹת אוֹתָם - 16 בַּיּוֹם שֶׁיִּשְׁפֹּט אֱלֹהִים אֶת תַּעֲלוּמוֹת בְּנֵי אָדָם עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כִּדְבַר בְּשׂוֹרָתִי.י
יהקהילה ברומא הייתה מורכבת משתי קבוצות: מאמינים יהודיים ומאמינים מהעולם היווני והרומי. הראשונים ידעו על ההבטחות והתורה ושמרו על מסורתם על-פי התנ"ך; בעוד שהמאמינים הגויים לא הכירו כל צו אלוהי לחייהם, אלא התהלכו בגבורת רוח המשיח.י
ישאול אישר למאמינים היהודים שאלוהים ירשיע אותם לפי התורה, שזו תמונה של קדושתו. שמיעת דבר האלוהים אינו מושיע, ומחשבות רוחניות ותפילות ארוכות אינם מספיקים, כי אלוהים דורש את ציות הלב והחיים. הוא רוצה שדברו יתגלם בנו ושחיינו ישתנו לגמרי בדברו. היהודי יורשע על כל עוון שהוא ביצע נגד התורה, כי כל העוונות נחשבים כאיבה כלפי אלוהים.י
יכששאול כתב אמיתות אלה, הוא שמע, ברוחו, את הטעון של המאמינים היהודיים שאמרו: "אין לנו תורה, איננו יודעים את עשרת הדיברות; אז איך אלוהים ינהג בנו ביום המשפט? אנחנו חופשיים מהמשפט".י
ישאול השיב בכנות כי צדקת אלוהים אינה ניתנת לשינוי בכל המקרים, גם אם זה אומר הרשעה למי שהתעלמו מהתורה, שלא שמעו את המצוות וההבטחות, ואף לא ידעו את אהבת אלוהים וקדושתו; כי הבורא שם בכל אדם מצפון רגיש, שקול, שליט, זהיר ומוכיח. מצפון זה עשוי לעתים לשתוק כאילו נתקע בהשהיה. אבל זה בהחלט מראה לך את שגיאותיך. ומאבק עשוי לפרוץ בתוכך. שריד זה של צלם אלוהים לא יושתק בכל עת. מצפונך מרשיע אותך. ואינך מצליח למצוא מנוחה למעט בחסדו של אלוהים. משום כך אנשים רבים נראים עצובים ועצבניים, כי הם חיים באיבה עם במצפונם, לא מתוודים על אשמתם, למרות שמצפונם מתבונן במעשיהם ומוכיח אותם. האם אתה מודה לאלוהים על מצפונך, החוק המוסרי הנברא בך? חנוך את מצפונך באמצעות הבשורה וצבע אותו במחשבות של אהבת אלוהים, כדי שיזהיר אותך בדייקנות רבה יותר וידריך אותך על-פי ההוראות של אלוהים ואתה תהיה מוכן ומזומן לכל מעשה טוב. כי אז לא תיפול למשפט האחרון, כי חייתה בהרמוניה עם קולו של אלוהים בלבך.י
יאבל אם אינך חודר עמוק לדבר המשיח ואינך משחרר את עצמך מהתלונות של מצפונך, אלא ממשיך בעקשנותך ומצדיק את עצמך בעצמך, אז מצפונך יקום נגדך ביום האחרון. הוא יצדיק את אלוהים וירשיע אותך. אין לך פתרון אחר לעצבנותך אלא לפנות לבשורה, המראה לך כי השופט שלך הוא בעצמו, מושיעך. לפיכך בוא למשיח מיד ורצונך ימצא מנוחה לנפשך.י
יהאם ידעת כי המשפט האחרון של אלוהים יהיה בידיו של ישוע המשיח? האם ידעת כי השם המלא של שופט זה אינו "המשיח" בלבד אלא גם "ישוע"? ההבדל בין שמות אלה הוא ש"ישוע" הוא השם האישי שלו, בעוד "המשיח" הוא התיאור של משרתו. ישוע הוא המשיח, המלא במתנות אלוהים ומאפייניו, לו הסמכות העליונה המלאה, ובידיו המשפט והישועה.י
ילפיכך, השליח יכול היה לומר שאלוהים ירשיע את העולם על כל תעלומותיו לפי בשורת שאול על ישוע. זה הכרחי שנכיר את מה שמתגלה בבשורת שאול, כפי שנכלל באיגרתו אל הרומיים, לגבי יום המשפט.י
יתפילה: אלוהים קדוש, אתה מכיר אותי יותר ממה שאני מכיר את עצמי. כל פעולותיי נחשפות בפניך. אני מתוודה על חטאיי ומבקש ממך לגלות לי את מגרעותיי כדי שאביא אותם אל האור למען בנך, לפני בואו של היום הנורא. סלח לי אם לא צייתי לקול המצפון שלי מיד, או אם במזיד הזנחתי את קולך. תן לי נחישות וגבורה להוציא לפועל את הוראות אהבתך.י
ישאלה: י
י 22. כיצד אלוהים ינהג בגויים ביום המשפט?י