Waters of Life

Biblical Studies in Multiple Languages

Search in "Hebrew":
Home -- Hebrew -- Matthew - 261 (The Frowns of God and Nature on the Crucified)
This page in: -- Arabic -- Armenian -- Azeri -- Bulgarian -- Chinese -- English -- French -- HEBREW -- Hungarian? -- Indonesian -- Latin? -- Peul? -- Polish -- Russian -- Spanish? -- Uzbek -- Yiddish

Previous Lesson -- Next Lesson

ימתי - שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם!י
יקורס לימוד הכתובים: בשורת ישוע על פי מתיי
יחלק 5 - ייסוריי המשיח ומותו בירושלים (מתי כו:1 - כז:66)י

י27. זעף אלוהים והטבע על הצליבה (מתי כז:50-45)י


ימתי כו:50-45 י
י45 מִשָּׁעָה שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה בַּצָּהֳרַיִם הִשְׂתָּרֵר חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ, 46 וּבְעֶרֶךְ בְּשָׁעָה שָׁלוֹשׁ צָעַק יֵשׁוּעַ בְּקוֹל גָּדוֹל: "אֵלִי, אֵלִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?" כְּלוֹמַר, "אֵלִי, אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?" 47 כַּמָּה מִן הָעוֹמְדִים שָׁם שָׁמְעוּ זֹאת וְאָמְרוּ: "לְאֵלִיָּהוּ הוּא קוֹרֵא." 48 מִיָּד רָץ אֶחָד מֵהֶם, לָקַח סְפוֹג וּמִלֵּא אוֹתוֹ חֹמֶץ, הִצְמִיד אוֹתוֹ אֶל קָנֶה וְהִגִּישׁ לוֹ לִשְׁתּוֹת. 49 אַךְ יֶתֶר הָאֲנָשִׁים אָמְרוּ: "הָבָה נִרְאֶה אִם יָבוֹא אֵלִיָּהוּ לְהַצִּיל אוֹתוֹ." 50 יֵשׁוּעַ צָעַק שׁוּב בְּקוֹל גָּדוֹל וְנָפַח אֶת רוּחוֹ.
(תהל' כב:2, סט:22)י

יאור מיוחד בישר על לידתו של ישוע (מתי ב:2). לכן, נכון היה שחושך מיוחד ילווה את מותו, כי הוא הנו אור העולם. ההשפלות כלפי ישוע אדוננו גרמו לשמים לזעום ועוררו בהם מהפכה ומהומה. השמש מעולם לא ראתה רוע כזה לפני כן ולכן הליטה פניה מתקשה לצפות בזה עתה.י

יישוע נצלב ביום שישי, בין אחת עשרה לשתים–עשרה בצהריים. העם חגגו את הפסח בשבת, החל מן השעה שש של ערב שישי. בה בשעה שישוע רותק אל הצלב, המונים נכנסו לחצרות בית המקדש לשחוט שה כדי שזעמו של אלוהים יעבור מעליהם. הם לא ידעו כי שה האלוהים האמתי היה תלוי מחוץ לחומה לרצות את כל בני האדם לאלוהים. המשיח מת ביום שישי אחר הצהריים לפני הפסח להודיע לנו שהוא היה שה האלוהים היחיד הראוי לשאת את חטאינו. הוא ריכז את זעמו של אלוהים על ראשו כדי שמלאכי המשפט יעברו מעלינו ואנו נצדק באמונתנו במשיח הנצלב.י

ימתי מזכיר את אחת משבע האמירות של ישוע בהיותו על הצלב, "אֵלִי, אֵלִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?" זה צוטט מתהילים כב:1 שבו דוד הביע את צערו וניצחונו על אויביו. הוא ניבא גם את ייסורי המשיח ואת ניצחונו עליהם.י

יהמשיח לא אמר, "מדוע אפשרת את ייסוריי?" אלא "למה עזבת אותי?" ייסוריו הקשים היו תוצאה של נשיאת חטאי העולם כך שהיה עליו להינטש בידי אלוהים במסגרת תפקידו כתחליף לחוטאים. המשיח טעם מוות עבור כולם (עבר' ב:9). "אֶת זֶה אֲשֶׁר לֹא יָדַע חַטָּאת עָשָׂה לְחַטָּאת בַּעֲדֵנוּ, כְּדֵי שֶׁאָנוּ נִלְבַּשׁ אֶת הַצְּדָקָה שֶׁל אֱלֹהִים בּוֹ " (קור"ב ה:21).י

ילמרות שהדברים היו אבן נגף לחשיבה של התלמידים כפי שהם להבנתנו המוגבלת, גאולת העולם כולו תלויה בו. אם המשיח לא היה משמיע משפט ייחודי זה, סוד הגאולה היה מוסתר מאתנו.י

יצוו הכפרה שהמשיח החל בגת שמנים נשלם על הצלב. כשהוא שתה את כוס הזעם מיד אלוהים, האב הסתיר את פניו ממנו כי הוא נשא בגופו את חטאי העולם. האב הרחום השתנה לשופט אמת, מטיל את עונשנו על בנו ומשום כך הוא הפריד אותו מעצמו.י

יישוע המשיח סבל על הצלב משפט במקומנו ומת כדי שנוכל לחיות את חייו לנצח. כמה גדול המסתורין של צלב ישוע, נושא משפטנו, המספק כפרה מוחלטת ועולמית.י

יבלב העלטה, ישוע לא פנה אל אביו, כי אהבת האב התגלתה כזעם הרסני. הוא קרא לו, "אלי, אלי" ודבק באמונו בו. ישוע בטח באהבתו על אף שלא ראה את אלוהים. זה מאבק האמונה שהמשיח נשא עבורנו. הוא האמין בקרבה ובנאמנות של אביו למרות משפטו. אמונתו גברה על זעמו. השטן לא יכול היה להפעיל שום סמכות עליו. ישוע התמיד באמונתו עד מותו, זונח את חולשת גופו המעונה, גובר על פיתויי השטן ושם קץ לזעם אלוהים.י

יהאנשים שעמדו ליד הצלב ודאי לא חשו את המאבק הגדול בלבו של המשיח הנצלב. מרבית החיילים שהיו במקום לא הבינו עברית או בארמית. לכן הם פירשו בטעות את דבריו בחשבם כי הוא קורא לאליהו הנביא. היהודים לא התירו לאיש המכאובות להרוות את צימאונו אלא לעגו לו עד הסוף, באמרם כי אולי אליהו יקום מן המתים להושיע "משיח חלש" זה. החושך התעבה ורוחות רעות הקדירו את מוחם של מי שדחו את המשיח, כי הם לא זיהו את האדון אפילו ברגע האחרון. החושך הפיזי שכיסה את הטבע בין שתיים עשרה לשלוש אחר הצהריים נגרם ככל הנראה מליקוי השמש כאות למי שליבם התקשה בכוח השטן.י

יעם זאת ישוע אהב את אביו הנסתר והאמין בו. הוא אהב את אויביו והעתיר בעדם לאלוהים כמפגיענו. על הצלב, הוא התפלל עבורך גם וסלח על חטאיך גם אם לא ידעת עליהם בפירוט. אתה חוטא אך אדונך אוהב אותך. מותו הוא הוכחה לאהבה זו. כשהוא קרא, "נִשְׁלַם," הוא חשב גם עליך. אהבתו השיגה סליחה על חטאיך.י

יקריאתו הרמה של המשיח מציינת שלמרות כל כאביו ועייפותו, רוחו הייתה שלמה וטבעו חזק. קולו של אדם גוסס הנו אחד הדברים הראשונים שנחלשים; בשעה שכזו בהתנשפות ולשון רוטטת, כמה מילים שבורות בקושי נאמרות ובקושי נשמעות. אולם ממש לפני שנפח את רוחו, המשיח דיבר כמו אדם במלוא כוחו. כוח זה הראה כי רוחו לא נחלצה ממנו אלא נמסרה בחופשיות לידי אביו. מי שהיה בידו הכוח לקרוא ככה בשעת מותו, יכול היה להשתחרר מן הצלב ולחמוק מכוחות המוות. אבל כדי להראות כי ברוח נצחי הוא מסר עצמו באופן חופשי (עבר' ט:14) בהיותו הכהן הגדול, כמו גם הקורבן, הוא קרא בקול גדול.י

יהתפילה: אנו משתחווים לך, שה אלוהים הקדוש שלקח את חטאי העולם. רחצת אותי מחטאי בדמך היקר וקידשת אותי במותך. אני אוהב אותך בכל ליבי ומאמין בכפרתך. ריצית אותי לגמרי לאלוהים והכנת גאולה לכל בני האדם, ישועתך הושלמה במות ההקרבה שלך. הפנה את עיני האנשים לצלבך כדי שיצדקו במותך. פתח את עיניהם לראות שיש סליחה על החטא כדי שלא יולכו שולל בניסיונם ליצור צדקה משל עצמם בפעולות השטן. הצדקת אותנו לחלוטין ולנצח. קדש אותנו בתשובה ולב שבור כדי שניצחון צלבך יתגשם בנו ושאנו נתחדש בגבורת אהבתך להלל שמך הקדוש ותהילת האב.י

ישאלה: י
י 263. מה משמעות האמירה היחידה שנשמעה מהצלב הנזכרת במתי?י

www.Waters-of-Life.net

Page last modified on April 12, 2013, at 07:48 AM | powered by PmWiki (pmwiki-2.2.109)