Waters of Life

Biblical Studies in Multiple Languages

Search in "Hebrew":
Home -- Hebrew -- Matthew - 083 (The Centurion’s Servant)
This page in: -- Arabic -- Armenian -- Azeri -- Bulgarian -- Chinese -- English -- French -- HEBREW -- Hungarian? -- Indonesian -- Latin? -- Peul? -- Polish -- Russian -- Spanish? -- Uzbek -- Yiddish

Previous Lesson -- Next Lesson

ימתי - שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם!י
יקורס לימוד הכתובים: בשורת ישוע על פי מתיי
יחלק 2 – המשיח משרת ומלמד בגליל (מתי ה: 1 - יח: 35)י
יב - הניסים של המשיח בכפר נחום וסביבותיו (מתי ח: 1 - ט: 35)י

י2. המשיח מרפא את עבד שר המאה (מתי ח: 13-5)י


ימתי ח: 13-5 י
י5 כַּאֲשֶׁר נִכְנַס לִכְפַר נַחוּם נִגַּשׁ אֵלָיו שַׂר־מֵאָה אֶחָד וְהִתְחַנֵּן לְפָנָיו: 6 "אֲדוֹנִי, נַעֲרִי שׁוֹכֵב בַּבַּיִת וְהוּא מְשֻׁתָּק וְסוֹבֵל מְאֹד." 7 אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ." 8 הֵשִׁיב שַׂר־הַמֵּאָה וְאָמַר: "אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי. רַק דַּבֵּר דָּבָר וְיֵּרָפֵא נַעֲרִי. 9 גַּם אֲנִי אִישׁ כָּפוּף לְמָרוּת וּכְפוּפִים לִי אַנְשֵׁי צָבָא, וְכַאֲשֶׁר אֲנִי אוֹמֵר לָזֶה, 'לֵךְ!', הוּא הוֹלֵךְ; וּלְאַחֵר 'בּוֹא!', הוּא בָּא; וּלְעַבְדִּי, 'עֲשֵׂה זֹאת!', הוּא עוֹשֶׂה." 10 שָׁמַע יֵשׁוּעַ וְהִתְפַּלֵא. אָמַר אֶל הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵצֶל שׁוּם אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל לֹא מָצָאתִי אֱמוּנָה כָּזֹאת. 11 וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, רַבִּים יָבוֹאוּ מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב וְיָסֵבּוּ עִם אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, 12 אֲבָל בְּנֵי הַמַּלְכוּת יְגֹרְשׁוּ אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחִיצוֹן; שָׁם יִהְיוּ הַיְלָלָה וַחֲרוֹק הַשִּׁנַּיִם." 13 וּלְשַׂר־הַמֵּאָה אָמַר יֵשׁוּעַ: "לֵךְ וּכֶאֱמוּנָתְךָ כֵּן יִהְיֶה לְךָ." אוֹתָהּ שָׁעָה נִרְפָּא נַעֲרוֹ.
(מרק' ו:6; לוק' ז:1- 10; יג:28- 29; יוח' ד:46- 53)י

יהמנהג היהודי מחשיב כל גוי כטמא ומוקצה כמצורע. הריפוי של משרתו של שר המאה משמעו מתקפה חדשה בידי המשיח נגד הפירושים המורכבים של תורת משה, כי הוא קיבל את הקצין הרומי, הכובש של ארצו, בנוכחות כל האנשים. זה הוכיח כי הבשורה אינה מוגבלת רק לעם היהודי, אלא גם לגויים.י

יקצין זה היה האיש הגדול ביותר בכפר נחום, המייצג את סמכות הכובש. הוא בא לישוע, המרפא, וביקש ממנו לרפא את משרתו, הודה בגלוי בחולשותיו ואמר: "אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי." הוא קיבל את המנהג היהודי שאמר כי ישוע לא יכול היה להשפיל עצמו ולבוא לביתו של גוי. הוא לא רצה להביך את המשיח. זה מוכיח שהוא היה נבון וכיבד את המנהג של היהודים, שהרומאים תיעבו והחשיב את משרתו כאחד מבניו מה שעיד על אהבתו ודאגתו הצנועה למשרתו.י

ילמרות שהיה שר מאה רומי ומגוריו בקרב היהודים היווה סמל לכניעתם לעול הרומי, עדיין המשיח, שהיה "מלך היהודים" קיבל אותו במשוא פנים. כך הוא מלמד אותנו לעשות טוב לאויבינו ולא להגביל את עצמנו לאויבים לאומיים. למרות שהיה גוי עדיין ישוע פגש אותו בפומבי והשיב לבקשתו בגלוי.י

ייתר על כן, אנו מוצאים כי שר המאה הרומי האמין בגבורת המשיח לרפא כל מחלה. הוא מארגן את הרוחות והמחלות כמפקד הפוקד על חייליו ללכת והם מצייתים לו. אמונה זו לבטח גדלה בשר המאה כשהוא התבונן בישוע ואסף דוחות ומידע אודות מעשיו ואמירותיו, שאישרו כי לנוצרי זה הייתה סמכות רוחנית גדולה על רוחות, שדים ומחלות. הוא ידע כי לדברו הייתה עוצמה וכי לא היה הכרחי עבורו לבוא לבית לרפא את החולים. ממקומו המרוחק הוא יכול היה לומר את דברו והוא היה מתבצע בוודאות, כיוון שכל הרשויות השמימיות הנן בסמכותו.י

יישוע התרשם מאמונה גדולה זו, שכמוה לא מצא בקרב מאמיניו ובני עמו. לו יהי ונהיה אנו כקצין זה, צנועים, אוהבי משרתינו ומחשיבים עצמנו לא ראויים שהמשיח יבוא תחת קורתנו. בו בזמן, עלינו להאמין שישוע אוהב אותנו ורוצה לעזור לנו. לכן נפקיד עצמנו בידיו, נחווה את התגשמות גבורתו השמימית בחברינו וחיינו ונודה באמונה האמתית בהכרזת ישוע על העובדות השמימיות. ישוע אישר ישועת נצח לבאים אליו. הוא גילה מאוחר יותר כי המאמינים הנחים בשמים, ישבו עם אברהם, יצחק ויעקב, בנוכחות אלוהים, מרכז תקוותנו. עם זאת, מי שאינם מאמינים בגבורת ישוע יפנו משם לייאוש תמידי, שכן הם דחו את אהבת אלוהים. י

יהשיתוק מנע מהמשרת לעשות את עבודתו והפך אותו מטריד ומייגע כפי שכל מחלה עשויה לעשות, אולם שר המאה לא דחה אותו בהיותו חולה. הוא לא שלח אותו אל קרובי משפחתו ולא הניח לו לשכב מוזנח אלא חיפש את הסיוע הטוב ביותר עבורו. המשרת לא יכול היה לעשות יותר עבור שר המאה, מכפי שעשה שר המאה כאן עבורו. המשרתים של שר המאה היו צייתנים וכאן אנו רואים מה גרם לכך, אדונם היה רחום ואדיב כלפיהם. כפי שלא נבוז לעילה של משרתינו, כשהם טוענים כלפינו, כן אל לנו לבוז כשאלוהים טוען כלפיהם. אנו עשויים בתבנית זהה, באותה יד ועומדים ברמה אחת איתם לפני אלוהים, גם אם הם מגיעים ממדינות מתפתחות.י

ישר המאה לא פנה לרופאי אליל או מגידי עתידות עבור משרתו אלא למשיח. שיתוק הייתה מחלה שבה מיומנות הרופא לרוב נכשלה. לכן זו הייתה הוכחה גדולה לאמונתו בגבורת המשיח, בבואו אליו לריפוי של מחלה שמעל לכוחם של אמצעים טבעיים לרפא. כיבוד החוק לבדו אינו מעניק ישועה לחוטאים. מחויבותו לישוע הנה הכשר לישועת נצח. ישוע מיד ריפא את משרתו למרות המרחק ביניהם. כאן אנו למדים כי זמן או מקום אינם כובלים את המשיח. הוא אדון היקום ויכול לרפא אותנו, להושיע אותנו ולטהרנו גם היום, כי הוא יושב לימינו של האב בכיסא מלכותו. הוא מחכה לנו שנתקרב לאלוהים באמונה בבקשה לרפא את חברינו וקרובינו, כדי שהוא ישיב לתפילותינו מיד באהבתו הנצחית.י

ייהודים רבים המתעקשים ללכת בחוסר אמונה, אבל נולדו כ"בְּנֵי הַמַּלְכוּת," לא יהיו חברים בקהילת המשיח. "מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם," שהם התפארו על היותם בניה, תילקח מהם והם ידחו. ביום הגדול לא יועיל לאיש היותו מ"בְּנֵי הַמַּלְכוּת," יהודים או נוצרים, כי אנשים אז יישפטו, לא לפי הכינוי שלהם אלא לפי מי הם היו. "אִם בֵּן, אֲזַי גַּם יוֹרֵשׁ" (גלט' ד:7). אלא שרבים טוענים להיותם בנים. הם חיים במשפחה, אולם אינם שייכים אליה ולא יקבלו את הירושה הרוחנית. היותנו ילדים להורים מאמינים מעניק לנו ברכה רוחנית, אבל אם די לנו בכך ואין לנו דבר אחר להציג לשמים, אנו נגורש.י

ימובן ממתי ח: 5 -13, כי שר המאה בא למשיח מתחנן אליו לרפא את משרתו, כשישוע אמר לו, אֲנִי אָבוֹא וַאֲרַפֵּא אוֹתוֹ.", הוא השיב ואמר, ""אֲדוֹנִי, אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי". "עם זאת, בלוקס ז:2- 10 נאמר כי שר המאה שלח אליו מזקני יהודים וכשכבר היה לא רחוק מהבית, שלח אליו את ידידיו ואמר לו, "אֲדוֹנִי, אַל תַּטְרִיחַ אֶת עַצְמְךָ, כִּי אֵינֶנִּי רָאוּי שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי".י

יהתשובה למה שנראה כסתירה הנה שמתי יחס את התחנונים לשר המאה עצמו, כיוון שהוא שמינה את זקני היהודים אותם שלח בשמו לדבר עם המשיח. נאמר כי שלמה בנה את בית המקדש, בעוד שהוא לא בנה אותו בכוחות עצמו אלא הפקיד זאת בידי אחרים. הצהרה דומה ביוחנן ד: 1 אומרת כי ישוע הטביל. בהמשך נאמר ביוחנן ד: 2 כי לא ישוע עצמו הטביל אלא תלמידיו. נאמר כי פילאטוס עינה את ישוע אולם לא הוא עשה זאת אלא חייליו. בהתאם מה שזקני היהודים אמרו לישוע יוחס לשר המאה " אֵינֶנִּי רָאוּי לְכָךְ שֶׁתָּבוֹא בְּצֵל קוֹרָתִי". ראשית, דרך ידידיו כשישוע לא היה רחוק מביתו ולאחר מכן אמר זאת בעצמו ליד הבית. עם זאת, ישוע ריפא את משרתו בהתאם לאמונת השר.י

יתפילה: אנו משתחווים לך, אבינו השמימי, כי בחרת בנו במשיח להיות אחד עם הקדושים בשמים. אנא סלח לקטנות אמונתנו וחולשת ביטחוננו. למד אותנו לבטוח במוכנותך לרפא אותנו ואת חברינו מחוסר אמונה וחטא. ברא בנו לב שבור מענווה ואהבה אמתית לאחרים כדי שאנו בעיקשות נבקש את ישועתם בך.י

ישאלה 85: מדוע הייתה אמונת שר המאה, גדולה? י

www.Waters-of-Life.net

Page last modified on September 20, 2012, at 10:19 AM | powered by PmWiki (pmwiki-2.2.109)