ימתי - שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם!י
יקורס לימוד הכתובים: בשורת ישוע על פי מתיי
ימבואי
יכתיבת בשורת המשיח על פי מתיי
ירבים היו עדים לחיי ישוע; דרשותיו, מותו ותחייתו. מעדויות אלה אנו למדים כי המשיח לא כתב ספרים, על אף שהיה מסוגל לכתוב בעברית. הוא הנו דבר אלוהים שהפך לבשר. הוא חי את מה שאמר, והתנהגותו ודרך חייו עיצבו ויצרו את הבשורה הפתוחה בפני כל מי שאוהב את האמת. דברו הוא יותר מהוראה. זו גבורתו המועילה של אלוהים. המילה "הבשורה" מציינת "בשורות טובות", בהציעה את עושר חסדי אלוהים וטובו דרך ישוע המשיח.י
יבשורותי
יהמילה "בשורה" הנה תרגום המילה היוונית "אוונגליון" המציינת "בשורות טובות" או "חדשות טובות". הבשורה הנה הכרזת החדשות הטובות אודות הישועה. מילה זו משמשת לעיתים לתיאור עדות חיי ישוע אדוננו ( מרק' א: 1) ואימוץ הוראתו בכללה (מה"ש כ: 24).י
יאולם היום המילה "בשורה" מתארת בעיקר את המסר שמטיפה הנצרות. "בשורות טובות" הן עיקר משמעה. הבשורה הנה מתנה מאלוהים. זו ההצהרה על סליחת החטאים ושיקום יחסי אב- בן עם אלוהים דרך המשיח.י
ירוח אלוהים הפקיד לידינו ארבעה ספרים הסוקרים את חיי המשיח כפי שנגלו למחבריו האוונגליסטים, מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן. שניים מהם היו תלמידים קרובים של המשיח. השניים האחרים היו בני לוויה של שליחיו וזכו לשמוע את החדשות הישר מהשליחים. כשאנו מתבוננים בבשורות, אנו מוצאים כי לשלוש הבשורות הראשונות יש הרבה במשותף. לעיתים ניסוח זהה או קרוב יופיע בכולן, למרות שכל אחת מהן מכילה תיאור חדשותי מסוים על חיי המשיח. לפיכך לכל אחת מהבשורות אופייה הייחודי.י
ימי הוא מתי?י
ימתי הנו אחד משניים עשר שליחי ישוע המשיח (מתי י: 1 -4). הוא היה הגלילי (מה"ש ב: 7). שמו המקורי היה "לוי בנו של יעקב בן חלפי" (מרק' ב: 14; לוקס ה: 29). משמעות השם "מתי" הנה "מתנת יהוה". הסעודה הגדולה שמתי עשה בביתו לישוע, אליה הזמין מוכסים וחוטאים רבים, היה כתגובה רצויה לקריאת האדון. אולם באיגרתו הוא לא כותב על כך בשל ענוותו.י
יבהתחלה עסק מתי בגביית מיסים עבור הממשל הרומי. אנשים שכמותו היו שנואים ומבוזים בידי היהודים ונחשבו לבלתי ראויים ללאומיות היהודית. המוכסים היו נמנים לעיתים קרובות יחד עם החוטאים ונחשבו למנודים (מתי ט: 10 -11, יח: 17), הפרושים התלוננו תכופות על כך שישוע משוחח עם המוכסים ומתארח בבתיהם (לוק' ה: 30, טו: 1 -2, יט: 7) אלא שחסד אלוהים מיועד לכולם ללא יוצא מן הכלל וביכולתו להושיע את הגרוע שבחוטאים. חסדו קרא למתי ממשרת המוכס הרומי אל משרת שליח ישוע אדוננו. לאחר שהיה מאוס על היהודים בשל כינוס המסים, חסד אלוהים הפך עבורם את מתי ל"מתנת אלוהים" באמצעות בשורתו. זו הסיבה בשלה הוא לא התבייש לקרוא לעצמו "מתי המוכס" (מתי י: 3).י
יאופי הבשורה על פי מתיי
יהבשורה על פי מתי מציגה: קריאת המשיח לעמלים ולעמוסים (פרק יא); מספר משלים על גדילת ממלכת אלוהים (פרק יג); משל המשרת הרע והפועלים הבטלים בכרם (פרק כ); משל העלמות החכמות והטיפשות, ותיאור של המשפט הסופי (פרק כה).י
יהבשורה הארמית המקוריתי
ישלוש הבשורות הראשונות מציגות יחד השקפה נבחרת של חיי ישוע ואמירותיו. ברור כי שלושת השליחים האלה לפני כתיבת בשורתם ביוונית, אספו ודיווחו על מה שארע במהלך חיי המשיח והדברים שדיבר בארמית שהיוו בסיס לכל המבשרים בכתבת בשורתם (לוק' א: 1 -4, יוח' כ: 30).י
ימי כתב את בשורת מתי?י
ימתי, מחבר הבשורה הראשונה והארוכה ביותר, היה מוכס ראשי. הוא היה מאוס על העם בשל היותו פקיד רשמי המשרת את המדינה הכובשת. שמו המקורי היה "לוי" (מרק' ב: 14, לוק' ה: 27). אולם ישוע העניק לו שם חדש, "מתי", כלומר "מתנת אלוהים".י
יהעדות העתיקה ביותר לבשורת מתי מצויה בכתבי פאפיס, זקן קהילה. ברשומותיו הוא מציין כי מתי קיבץ את אמירות ישוע, תחילה בארמית. זה זוכה לאישור במילים הרבות המופיעות בבשורת מתי בהיגוין בארמית, כגון "ריקא" (חסר ערך), ו"ממון" (עושר, כסף, עושר). סביר ביותר כי השליחים הפקידו את מתי, המנוסה מביניהם בתחום השפות, על קיבוץ ותרגום אמרות ישוע ליוונית, תחת השגחתם.י
יהעדויות הפנימיות גם כן תומכות בעובדה שהכותב הנו מתי, המוכס, מאחר ובבשורה זו מוזכרים מטבעות שונים יותר מבכל בשורה אחרת. הבשורה, למעשה, מתייחסת לשלוש יחידות כספיות שאינן מוזכרת בכל מקום אחר בברית החדשה. בשורת מתי לבדה מזכירה את "מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל" (מתי יז: 24), "מַטְבֵּעַ" (מתי יז: 27), ו"כִּכְּרֵי כֶּסֶף" (מתי יח: 24), מה שאומר כי כותב הבשורה הכיר סוגים שונים של מטבעות, וביקש לזהות ולהגדיר את ערכם בפני חסידי ישוע. יש לציין כי בבשורתו, מתי מתייחס לעצמו, בין שאר תלמידי המשיח, כ"מתי המוכס" כסימן לענוותו, בעוד שמרקוס ולוקס מכנים אותו "מתי" מבלי להזכיר את התואר המשפיל של "מוכס". ענווה זו של מתי ניכרת גם באי הזכרת פרטים מסוימים, שעשויים היו להציגו באור זוהר. הוא לא מזכיר שעשה סעודה לכבוד ישוע. הוא אומר על ישוע "כְּשֶׁהֵסֵב בַּבַּיִת" (מתי ט: 10) מבלי לספר ביתו של מי זה היה, בעוד שלוקס (לוק' ה: 29) כותב "בְּבֵיתוֹ עָרַךְ לֵוִי מְסִבָּה גְּדוֹלָה". בבשורתו, מתי אינו מזכיר את הסיפור על זכי ומשל הפרוש והמוכס (לוק' יט: 1 -10; יח: 9 -14) ייתכן שמכיוון שהם משבחים את אמונת המוכס.י
ישש אמירות של המשיחי
יאת האמירות של המשיח בבשורת מתי ניתן לחלק לשישה חלקים מקיפים, רצופים באופן שיטתי וללא רעיונות חוזרים. מתי אימץ את הוראת אדונו צעד אחר צעד. ראשית, הוא הציג את חוקת ממלכת השמים (פרק י), ולאחר מכן את סודות צמיחתה (פרק יג), ולאחריהם התנהלותה הפנימית (פרק יח), הזהרות נגד אויבי ממלכתו (פרק כג), ולבסוף הופעתו עם בוא ממלכתו (פרק 24, 25). אזכור אמרות אלה של ישוע הנה אוצר יקר ביותר בבשורת מתי הראוי ללימוד מעמיק והגות.י
ימטרת הבשורה של מתיי
יהמטרה המיוחדת שמתי ביקש להציג בבשורתו הייתה פרטי מסורת המשיח המוכיחים ליהודים כי ישוע הנו המשיח המובטח, בן דוד, בן אברהם. מתי מצטט יותר מכל מחבר אחר מהתנ"ך כדי להוכיח כי ישוע הוא המשיח המובטח בו התגשמו ומומשו הנבואות המשיחיות של נביאי התנ"ך וחוזיו. בהתאם לכך, בשורתו נחשבת כספר הטוב ביותר לבנייה וחיזוק של מאמינים באמצעות גדילה בהוראת המשיח. בה בעת, היא יעילה כהטפה לבני אברהם והשבתם אל מושיעם שלקח על עצמו, במקומם, את משפט אלוהים.י
ישתי מטרות אלה, "הטפה ולימוד" כרוכות להפליא בבשורת מתי, בהיותה הספר הראשון בברית החדשה, המפאר את ישוע, משיח האלוהים.י
יתאריך כתיבת הבשורה על פי מתיי
יבשורה ייחודית זו נכתבה בסביבות 58 לספירה — 25 שנים לאחר צליבתו. חוקרים מסכימים כי היא נכתבה לפני חורבן ירושלים בשנת 70 לספירה, כיוון שהיא אינה מדווחת על נפילת ירושלים והמקדש אלא להיפך, מתארת אירועים אלה כעתידים לבוא (עיין כג: 37 -38; כד: 1 -2). יתר על כן, מתי משמיע אזהרות רבות בבשורתו נגד הצדוקים שאיבדו את גבורתם וסמכותם לאחר חורבן ירושלים.י
יאנו מוצאים בבשורה זו אמירות אודות דבריו ומעשיו של ישוע המשיח אדוננו הקורא לנו ללכת בעקבותיו בדיוק כשם שקרא למתי.י
ישאלותי
י1. מיהו מתי, וכיצד הציג את עצמו?י
י2. מה הם המאפיינים של הבשורה על פי מתי?י
י3. מהי מטרת הבשורה על פי מתי?י