Previous Lesson -- Next Lesson
י7. גבורת המשיח וסמכותו לסלוח ולרפא (מתי ט: 8-1)י
ימתי ט:8-1י
י1 הוּא יָרַד לַסִּירָה, עָבַר אֶת הַיָּם וּבָא אֶל עִירוֹ. 2 וְהִנֵּה הֵבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ מְשֻּׁתָּק שׁוֹכֵב עַל אֲלוּנְקָה. כְּשֶׁרָאָה יֵשׁוּעַ אֶת אֱמוּנָתָם אָמַר אֶל הַמְשֻׁתָּק: "הִתְחַזֵּק, בְּנִי, נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ." 3 אֲחָדִים מִן הַסּוֹפְרִים אָמְרוּ בְּלִבָּם: "זֶה מְגַדֵּף שֵׁם שָׁמַיִם! 4 יֵשׁוּעַ הִבְחִין בְּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאָמַר: "לָמָּה אַתֶּם חוֹשְׁבִים רָעוֹת בִּלְבַבְכֶם? 5 מַה יּוֹתֵר קַל: לוֹמַר 'נִסְלְחוּ לְךָ חֲטָאֶיךָ', אוֹ לוֹמַר 'קוּם וְהִתְהַלֵּךְ'? 6 אַךְ לְמַעַן תֵּדְעוּ כִּי לְבֶן־הָאָדָם הַסַּמְכוּת עֲלֵי אֲדָמוֹת לִסְלֹחַ עַל חֲטָאִים", ־וְאָז פָּנָה וְאָמַר לַמְשֻׁתָּק - "קוּם, קַח אֶת הָאֲלוּנְקָה וְלֵךְ לְבֵיתְךָ!" 7 הוּא קָם וְהָלַךְ לְבֵיתוֹ. 8 כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הֲמוֹן הָעָם נִתְמַלְּאוּ יִרְאָה וְשִׁבְּחוּ אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁנָּתַן סַמְכוּת כָּזֹאת לִבְנֵי אָדָם. (שמות לד:6- 7; תהל' קג:3; מרק' ב:1- 12; לוק' ה:17- 26)י
יהמשיח הנו הניצחון על מחלות, כוחות הטבע והרוחות רעות. הוא גם הסולח על חטאים. באירועים שהוזכרו לעיל, אנו מוצאים כי החטא, באופן כללי, הוא הסיבה למחלה, הפרעות ומוות, כי הוא מפריד ביננו לנו לבין אלוהים ושלומו. מי שחי הרחק מאדונו טועה מאוד. שאול, השליח, מבהיר כי כולם חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים (רומ' ג: 23).י
יהמשיח היה ער למצפון המדוכא של החולה שניצב לפניו. הוא לא יכול היה לרפא אותו לפני שהסיר את חטאיו, הוא יסלח עליהם אם החוטא יפתח עצמו למרפא. הוא ראה את אמונת ארבעה החברים של החולה, שהביאוהו דרך פתח הגג והורידוהו לפניו. כשהיה בטוח בביטחונו של המשותק, קרא לו ישוע בנו באמונה, סלח על חטאיו בגבורת דברו וטיהר אותו מעוולותיו. לישוע בסמכותו האלוהית יש את הזכות וגבורה לסלוח על החטאים. האשם מיד הפך חף מפשע ובן אלוהים בחסד.י
יהמשיח הציע לחולה לקום ולקחת את אלונקתו, כדי להוכיח שהוא נרפא לגמרי וכי לא בלבד שלא נדרשה לו עוד האלונקה אלא שגם היה לו כוח לשאתה. הוא שלח אותו לביתו, להיות ברכה למשפחתו, בה היה לנטל זמן רב. ישוע לא לקחת אותו עמו לשם הראווה, מה שהמבקשים את כבוד בני האדם היו עושים.י
יעד כמה גדולה היא אהבת המשיח בגלוי בסליחת החטאים. האם יוכל המשיח לשחררך בדברו מכל חטאייך? תשובתך לשאלה זו חשובה יותר מכל הדיפלומות, האישורים והבחינות. כדי להיות בטוח בסליחת חטאיך, הבט במשיח הנצלב, שלקח את חטאיך ומת כקורבן של ריצוי עבורך. כל המאמין בו יוצדק, וכל מי שפותח את עצמו לאהבתו חווה ישועה בלבו.י
יכשהמשיח סלח על חטאי המשותק ששכב לפניו, מומחי התנ"ך, התכעסו והאשימו אותו בדברי כפירה. הם לא האמינו באלוהותו וחשבו אותו למפר התורה הראוי לסקילה. המשיח ידע מיד את מחשבותיהם. יש לו ידע מושלם על כל מה שאנו חושבים ואומרים בליבנו. מחשבות הנן חשאיות ופתאומיות, אולם עירומות ופתוחות בפני המשיח, הדבר הנצחי והוא מבין אותן היטב.י
יהמשיח לא הצהיר בפניהם כי הוא בנו של אל שדי. הוא קרא לעצמו "בן האדם". דניאל ז: 13 -14 מגלה כי בן האדם הנו השופט הנצחי, אדון היקום, שהסופרים הרשיעו בעיוורונם.י
יהמשיח לא דחה את אויביו אלא הוכיח להם כי לבן האדם יש הזכות והסמכות לסלוח על החטאים, בהכרזתו זו המשותק נרפא. כשהמשיח פנה לחולה, גבורה יצאה מדברו האלוהי ונכנס לגוף המטופל והאחרון חש התרעננות והתחדשות. הוא קפץ, רץ ונטל את האלונקה, מסמל את גבורת המשיח.י
יהבה ניקח זה את זה אל ישוע לזכות בדאגתו, סליחתו וריפויו של השיתוק הרוחני שלנו, שגבורתו של הצלוב תעורר אותנו לחיים מלאי תנועה ושירות, שאנו נשרת את המשיח להעיד על גדולת סמכותו.י
יתפילה: אבא, אנו משבחים אותך, כי בנך סלח על כל חטאינו, הסיר אותם לגמרי במותו על הצלב. אנו מפארים אותך ומשתחווים לאהבתך, מבקשים ממך להושיע את האובדים הרבים שאינה יודעים עדיין על ישועת מלכותך. אנו מזכירים לפניך את הרעבים לצדקה בסביבתם ואת המתנגדים לאהבתך. אנו מודים לך שאתה שומע את תפילתנו, מרפא, מושיע ומברך אותנו.י
ישאלה 91: כיצד ישוע סלח לחטאי המשותק? י