Previous Lesson -- Next Lesson
ימתי - שׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי קָרְבָה מַלְכוּת שָׁמַיִם!י
יקורס לימוד הכתובים: בשורת ישוע על פי מתיי
יחלק 1 – פרק הזמן הראשוני במשרת המשיח (מתי א: 1 - ד: 25)י
יא - הלידה והילדות של ישוע (מתי א: 1 - ב: 23)י
י3. ביקורם והשתחוויתם של חכמי המזרח (מתי ב: 11-1)י
ימתי ב: 11י
י11 הֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְרָאוּ אֶת הַיֶּלֶד עִם מִרְיָם אִמּוֹ. נָפְלוּ עַל פְּנֵיהֶם וְהִשְׁתַּחֲווּ לוֹ, וּפָתְחוּ אֶת צְרוֹרוֹתֵיהֶם וְהִגִּישׁוּ לוֹ מַתָּנוֹת: זָהָב וּלְבוֹנָה וָמוֹר. (תהל' עב:10, 15; ישע' ס:6)י
יכשחכמי המזרח הגיעו לבית לחם מודרכים בידי הכוכב, הם שאלו את בני הכפר על התינוק שזה עתה נולד, ממשפחת דוד. חלק מהאנשים זכרו את הרועים שכמה חודשים קודם לכן סיפרו כי מלאכים נראו אליהם, שרים על הגבעות של בית-צור, מכריזים כי הילד השוכב באבוס הוא אלוהים עצמו, המושיע הייחודי והמשיח. בני הכפר לא האמינו לסיפורם של הרועים. הם צחקו עליהם, בטענה כי הם רק מדמיינים.י
ילאחר פיזור ההמונים בתום מפקד האוכלוסין הרומי, יוסף שכר בית. חכמי המזרח היו בטוחים בעדות האלוהים וחיפשו עד כי מצאו את הילד ואמו בביתם החדש. שם, חכמי המזרח הודו באמונתם והשתחוו למי שהאמינו בו. המילה "הִשְׁתַּחֲווּ" מרמזת על נתינה מלאה של עצמנו, כניעה ומסירות הלב. עבדים בעבר הפגינו את השתחוויתם בהתקרבם אל הסולטן, יורדים על ארבע כשמצחם נוגע בארץ, כאומרים, "שים נא את כף רגלך על ראשי. אני שלך. נהג בי כרצונך. אני לשירותך". השתחוותם של חכמי המזרח רמזה לכך שעמים אחדים הכירו בישוע כאדון היקום והם נכנעו לו, בעוד שהיהודים עמדו בדממה בצד והתנגדו לו מראשית הופעתו. מתי הכריז מראשית ספר הבשורה כי הברכה המובטחת לאברהם וזרעו תישפך על כל האומות המאמינות בישוע המשיח בן אלוהים.י
יאם אתה קרב לאדון האדונים ומאמין בו, אתה תחווה השתחוויה למשיח שמקורה אינו בך לבדך. נהרות של חסד וצדקה, גבורה, סליחה ושלום יזרמו מאדון האהבה אל לבבות הנכנעים לו. על אף שחכמי המזרח הביאו מתנות לילד, הם היו אלה שקיבלו את המתנה הגדולה ביותר; אלוהים נתן להם את בנו. אנו לא מוצאים בכתובים שהם העניקו כזו מסירות השתחוויה וכבוד להורדוס, על אף שהיה בשיא פאר מלכותו. אולם לתינוק הזה הם העניקו כבוד, לא רק ככבוד למלך (שאם כן היו נוהגים כן גם בהורדוס), אלא כמו לאלוהים.י
יכשאנו מציגים עצמנו בהשתחוויה לאלוהים, עלינו לוותר על כל מה שיש לנו למשיח. אם אנו כנים בכניעתנו לו, נהיה מוכנים להיפרד מכל חפצינו היקרים והחשובים ביותר. מתנותינו אינן מקובלת, אלא אם כן אנו מציגים קודם את עצמנו כקורבן חי. "וַיִּשַׁע יְהוָה, אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ" (ברא' ד:4). האם אמנם הצגת עצמך כמנחה באמונה?י
יאבות הכנסייה פירשו את שלוש סוגי המנחות של חכמי המזרח כתארים המתייחסים לתכונות של המשיח. הם העלו לו זהב, כמלך, כמחווה לתהילתו השמימית וגבורתו (שמות כה :17 עבר' ט: 5); לבונה כאות לייסוריו ומותו של המשיח על הצלב – שה האלוהים קורבן עבור חטאינו (השווה תהל' סט :20 -21; מתי כז: 33 -35 עם יוח' יט: 28 -30, 39); והמור, המסמל את שלמותו האנושית של המשיח, כמו גם תפילות הקדושים העולות לאלוהים דרך המשיח (השווה ויק' ב: 1 עם אפס' ה: 2; קור"ב ב: 15). במנחות אלה האומות העידו כי ישוע הוא מלך המלכים, הכוהן העליון שטבעו אלוהי, אולם אנשי ירושלים ובית -לחם לא זיהו את אלוהים השוכן בבשר.י
יהאם ליבך נכון? האם אתה משתחווה לישוע, אדונך ואלוהיך, האם אתה נכון לתת לו את ליבך כספך וזמנך? המשיח נולד, מביא את ישועת אלוהים לעולמנו המרושע. האוהב אותו יעמוד בו וגבורת רוח הקודש תשכון בו. האם אתה אכן משתחווה של ישוע, או האם עודך ניטרלי?י
יתפילה:י יאני משתחווה לך בן אלוהים הקדוש, כי באת להושיעני. אתה אוהב כל אדם וגם אותי. אני מודה בעוונותיי לפניך; לא אוכל להציע לך דבר טוב כמתנה; אנא קבלני ושמרני. טהרני וקדשני, שאהיה ראוי להציג לך את עצמי. איני ראוי להיקרא בנך. אולם זירזת אותי, הרמת אותי, אהבת אותי. הלבשת אותי בצדקתך ואתה מביא אותי לשמחת ישועתך. אתה אדוני ואלוהי. אני שלך. אנא עשה את חיי מנחה לחסדך המפואר. אמןי
ישאלה 25:י ימה משמעה של השתחוויה?י