Mobile device - Print - Bottom

Previous Lesson -- Next Lesson

י2. זכויות היתר הרוחניות של בני עם הבחירה (רומיים ט: 5-4)י

---

ירומיים ט: 5-4 י
י 4 בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; אֲשֶׁר לָהֶם מַעֲמַד הַבָּנִים, הַכָּבוֹד, הַבְּרִיתוֹת, מַתַּן הַתּוֹרָה, עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְהַהַבְטָחוֹת; 5 לָהֶם הָאָבוֹת, וּמֵהֶם, מִצַּד יִחוּסוֹ הָאֱנוֹשִׁי, הַמָּשִׁיחַ שֶׁהוּא מֵעַל כֹּל, אֵל מְבֹרָךְ לְעוֹלָמִים. אָמֵן.י

ישאול רצה להזכיר לקהילה ברומא את זכויות היתר הרוחנית והזכאויות של בני עמו. הוא הודה, בו בזמן, כי זכויות אלה לא סייעו לו ולבני עמו לזהות או לקבל את המשיח האמתי; לכן הם שנאו, אותו התכחשו אליו וקינאו בו בשל עד שהם שלחו אותו להיצלב, מקשים את ליבם, אפילו נגד רוח הקודש. בדיוק כמו שהחושך יורד בהדרגה, ולא פתאום, כן התקשו ליבותיהם של בני עמו.י

ימה היו הברכות שהיו שייכות לבני עמו של שאול שייחדו אותם מעמים אחרים?י

ישמם המקורי היה בני יעקב, הרמאי ולא בני ישראל. אבל אביהם, שהואשם בחטאים, לא הרפה מאלוהים עד שאלוהים ברך אותו. בגלל אמונתו האיתנה של יעקב אלוהים שינה את שמו לישראל, כלומר, 'הנאבק עם אלוהים, "אל" וגובר על ידי אמונתו'. יעקב לא היה חזק פיזית, ולא היה בעל גינונים טובים, אולם אמונה טובה שכנה בו, שהושיעה אותו מחרון אלוהים ומשפטו (ברא' כב: 32-22).י

ייעקב היה אחד מאבותיו של ישוע. ישוע הוא השה של אלוהים אשר לקח את כל חטאי העולם, ונאבק עם אלוהים להושיע אותנו מהמשפט על חטאינו. הוא נאחז באלוהים באמונה, ולא הרפה ממנו עד שאלוהים בירך את כולנו. בנה של מרים הוא מושיענו ששחרר אותנו מהמשפט. לכן, המתאבק האמתי עם אלוהים אינו יעקב אלא ישוע, שהנו ישראל האמתי והיחיד אשר גאל אותנו מזעם אלוהים.י

ייהודים, נוצרים ומוסלמים שאינם מקבלים את המתווך הזה, אשר נאבק עבורם, לא ייקחו חלק בברכותיו, ואף לא השתייכו לבני הבחירה הרוחניים. ידיעה זו מלאה את ליבו של שאול בצער כי הוא ראה שמרבית בני עמו לא הכירו בזכויותיהם המובטחות אלא דחו אותן בעקשנות בעיוורונם הרוחני וגאוותם המופרזת.י

יאלוהים ציווה את משה להמשיך לפרעה במצרים ולומר לו כי בני יעקב היו בכוריו (שמות ד: 22; דבר' יד: 1, לב: 6; הושע' יא: 3-1). אלוהים סבל מהעקשנות של ילדיו שלא כיבדו אותו, למרות שהוא העניק להם את הזכות לאימוץ. הם לא נולדו מחדש, אולם הייתה להם זכות הבכורה לאלוהים.י

יתהילת אלוהים שכנה בקודש הקודשים, החדר הפנימי ביותר של המשכן, בעוד שעם הבחירה נדדו במדבר. אלוהים הגן עליהם והדריך אותם בסכנות, ועשה הרבה ניסים (שמות מ :34; דבר' ד: 7; מלכ"א ב: 11; ישע' ו: 7-1; יחז' א: 28-4; עבר' ט: 5). עם זאת, אלוהים העניש את הנבחרים, ואיים עליהם במוות בשל חוסר אמונתם, אולם התחינות של משה ואהרון הצילו אותם מתהילתו הקטלנית (במד' יד: 25-1).י

ישאול מזכיר ליהודים אודות זכויות אחרות הנמצאות בשורה של בריתות המעידות על משפטי אלוהים גדולים ורבי העוצמה, שאלוהים, הבורא ושופט הצדק קשר עצמו לעמו הקטן הזה לנצח. הכתובים הקדושים מדברים על הבריתות הבאות:י

יברית אלוהים עם נח (ברא' ו: 18; ט: 14-9).י

יהברית של אלוהים עם אברהם (ברא' טו: 18; יז: 14-4).י

יהברית של אלוהים עם יצחק ויעקב (ברא' כו: 3; כח: 19-13; שמות ב: 24).י

יהברית של האלוהים עם משה (שמות ב: 24 ו :4; כד: 8-7; לד: 10, 28).י

יאולם, למרבה הצער, כתבי הקודש שוב ושוב מעידים כי בני הברית הישנה עזבו הבטחות אלה פעם אחר פעם, ולכן הנביא ירמיהו אמר כי אלוהים החליט לכרות ברית חדשה איתם, כולל לידה רוחנית לבני עמו חסרי המשמעת (ירמ' לא: 34-31).

יהתורה הנה הבסיס לברית של אלוהים עם בני עמו דרך הנביא משה. ספר הברית עם עשרת הדיברות היה נקודת ההתחלה לסכום כולל של 613 המצוות, כולל 365 מצוות (איסורים) 248 מצוות עשה על פי הרמב"ם.י

יבפתח מצוות אלה אנו קוראים את ההצהרה הישירה: "אני ה' אלוהיך. לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני" (שמות כ: 3-1).י

ימי שחוקר את הכוונה של המצוות האלו, מוצא את המצווה: "היו קדושים, כי קדוש אני" (ויק' יט: 2). הליבה של מצוות אלה היא: "ואהבת את אדוני אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל מאודך" (דבר' ו: 5), ו- "אהבת לרעך כמוך" (ויק' יט: 18).י

יאבל אנו מוצאים שאיש, למעט ישוע, לא שמר את כל המצוות הללו (תהל' יד: 3; רומ' ג: 12-10).י

יההשתחוויה לאלוהים לפני המשכן, ולאחר מכן במקדש בירושלים, דרשו קודם כל טיהור של החוטא דרך מספר קורבנות דמים כדי שהוא יוכל להיות זכאי לפנות לאלוהים ולעבוד אותו בצדקה. דבר זה הושג באמצעות אמירת מזמורי תהילים, תחנונים, והתוודות על חטא, ביצוע של טקסים ודרך השתחוויה. מי שמעמיק בספר תהלים, בתנ"ך, מוצא בבירור את הרוח והיישום של הצהרות אלה. החשוב מכול מעשי השתחוויה אלה, הייתה הקרבת קורבנות, בלעדיה לא ניתן היה לקבל את הברכה.י

ימעשי השתחוויה אלה הגיעו לשיא שלהם בחגים, במיוחד פסח, שבועות, סוכות, ויום כיפור (יום הכיפורים).י

יההתרכזות בשכינת אלוהים בבית המקדש בירושלים חיזקה ואיחדה את העם. אבל מלבד מרכז רוחני זה, היו כפרים רבים אשר עשו מזבחות לבעלים, והגישו מנחות קורבן לאלים אחרים, מרוממים את דמויותיהם ופסליהם, מה שעורר את זעם אלוהים כלפיהם.י

יהתנ"ך מלא בהבטחות ניכרות, בהם אנו מוצאים שלוש מטרות:י

יא) נוכחות, סליחה, הגנה, נחמה של יהוה אלוהיהם (שמות לד: 11-9).י

יב) ההבטחות לבואו של המשיח, שר השלום, ושה אלוהים העניו (דבר' יח: 15; שמו"ב ז: 14-12; ישע' ט: 6-5; מט: 6; נג :12).י

יג) שפיכת רוח הקודש על עם הבחירה, ועל כל בשר (ירמ' לא: 34-31; יחז' לו:26-24; יואל ג: 5-1).י

יאך, אבוי! מרבית היהודים לא זיהו את בואו של שה האלוהים, המלך של בני עמם. הם זנחו את שפיכת רוח הקודש, בצפייה לעליית מדינה פוליטית חזקה. לכן הם לא זיהו את חטאיהם, ואף לא ביקשו לידה רוחנית חדשה. הבטחות רבות התגשמו בהתנהגות של ישוע ובשפיכת רוח הקודש על חסידיו, אך רוב העם לא זיהו, ולא קיבלו, את ההתגשמות של הבטחות אלה עבורם.י

יאבות העם לא היו פילוסופים אלא רועים וכוהנים לאחרים. הם יוצגו על-ידי אברהם, יצחק ויעקב, כי אמונתם הכנה התגברה על חולשותיהם. אדון הברית נקרא אלוהי אברהם, יצחק ויעקב (ברא' לה: 12-9; שמות ג: 6; מתי כב: 32).י

ילא משה, אף לא דוד, ולא אליהו ואף לא כל אישיות אחרת בברית הישנה, הקימו אוניברסיטה או אקדמיה, אלא שוב ושוב חוו את האמת ואת הגבורה של אלוהים, למרות השחיתות של בני האדם. הם חיו בהתאם לאמונתם, והפכו דוגמה טובה לאנשיהם, ולמעיין של ברכה עבור נכדיהם.י

יעם זאת, הזכות הגדולה והכבוד של בני ישראל היה בואו של המשיח הצפוי, מלך המלכים, הכהן הגדול האמתי, התגלמות דבר האלוהים, בו אנו רואים את הסמכות, הגבורה, אהבת אלוהים הנוכחת בקרב בני האדם. הוא אמר: "אני אור העולם," כי אהבת אלוהים שכנה בו ורוח הקודש הילל אותו. הוא ואלוהים הם אחד, כפי שהודה: "אֲנִי וְהָאָב אֶחָד אֲנַחְנוּ" (יוח' י: 30). על-פי האמת הזו, השליח שאול קרא לו "אלוהים". הוא לא אמר "אלוהים", אלא "אלוהי האמת", כפי שכל הקהילות הודו כי המשיח הוא אלוהים מאלוהים. אור מאור. אלוהי אמת מאלוהי האמת; היחיד, לא נברא, במהות אחת עם האב.י

יהיהודים זעמו, עשו צרות, וקיללו את המאמינים בשל ההודאה של שאול באיגרת אל הקהילה ברומא. מרבית היהודים החשיבו את ישוע כמטעה, מגדף ומורד נגד אלוהים, והם מסרו אותו לרומאים, להיצלב. הם המשיכו בקשי ליבם מאז ימי ישעיהו, כלומר 700 לפנה"ס. (ישע' ו: 13-9; מתי:יג: 15-11 ; יוח' יא: 40; מה"ש כח: 27-26).י

ימתוך פסוקים אלה אנו מגלים כי קשי ליבם גדל והפך יותר מגובש וברור. הם לא שבו בהם מחטאיהם אלא החשיבו עצמם צדיקים כי שמרו את תורת משה, מביטים בכול השאר כמנודים.י

יבזמן שהם הקשו את ליבם, יוחנן המטביל הגיע להכין את הדרך עבור המשיח, ורבים מהעם נטבלו על ידו. הם שמעו ממנו כי ישוע היה שה האלוהים והבינו כי ישוע יטביל ברוח הקודש להקים ממלכה רוחנית חדשה; וכל מי שהוטבלו על ידי הקול הקורא במדבר היו מוכנים לקבל את המשיח. ישוע לא קרא למלומדי התורה, האדוקים ללכת אחריו אלא למי שהודו בחטאיהם לפני המטביל, והם הפכו לתלמידיו והתמלאו ברוח הקודש. תעלומת עם הבחירה אינה בידע, ואף לא בעושר, ולא בניסיון פוליטי או גדולה אלא בהודאה בחטאים ושברון של הרוח. מי שהודו בחטאיהם בסבלנות קיבלו מהמשיח ישועה וחיי נצח.י

ילזכויות היתר לפי התורה, מהם נהנו בני ישראל, בנוסף לנוכחות אלוהים איתם, הייתה השפעה שלילית על הרוב המכריע של היהודים. הם הפכו שולטניים וגאים ביחסם לעמים האחרים, הם החשיבו עצמם צדיקים ולכן ללא צורך בתשובה. הם לא זיהו את חטאיהם אלא הקשו את ליבם במשך עידנים נגד אלוהים, נגד המשיח ונגד רוחו הטהור, עד שהפכו עשירים בזכויות, אבל עניים ברוח.י

יבעברו, שאול היה אחד מהם, קנאי גאה. הוא עינה את חסידיו של ישוע, גרם לכמה מהם למעוד, והרג את מי שהיו איתנים באמונתם. אולם פגישתו עם המשיח, בתפארתו הקורנת ליד דמשק, עוררה אותו מחלומותיו, דמיונו וגאוותו, וגרמה לו להתוודות על חטאיו ושחיתותו. הוא נשבר על ידי החסד של המשיח, נולד מחדש על-ידי רוח הקודש ושליח של האדון ישוע.י

ישאול הבין כי מה שמושיע אדם הוא לא היותו צאצא מזרע אברהם ולא ברית מילה אלא הצדקה בכפרת המשיח והתמלאות ברוח הקודש. ככזה, האדם נשתל אל הגוף הרוחני של המשיח, והופך לאיבר. דרך הטפותיו לדור החדש של בני אברהם, שאול הבין כי הממלכה הרוחנית של אלוהים לעולם לא תהיה דומה לאומה הפוליטית של ישראל. למרבה הצער, הגוף הרוחני של המשיח סובל רדיפה אלימה בישראל היום. שאול לא דיבר על אומה פוליטית אלא על הממלכה הרוחנית של המשיח, המתגלה בנועם הליכות, אמת וטוהר בכל מקום בעולם.י

יתפילה: אבינו שבשמים, אנו מודים לך על סבלנותך עם בני עם הבחירה ומרוממים אותך על ההבטחות בתנ"ך עבור עם מרדני זה, למרות אזהרותיך ועונשיך. סלח לנו, ולבני עמנו אם לא גמלנו על אהבתך הגדולה באמונה ונאמנות; והושענו רבים מבני אברהם על-ידי חידוש דעתם, וטיהור ליבם לישוע המשיח החי.י

ישאלה: י

Mobile device - Print - Top