Mobile device - Print - Bottom

Previous Lesson -- Next Lesson

י1. דאגת שאול לבני עמו האובדים (רומיים ט: 3-1)י

---

ירומיים ט: 3-1 י
י 1 אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, בַּמָּשִׁיחַ, אֵינֶנִּי מְשַׁקֵּר; מַצְפּוּנִי מֵעִיד עִמָּדִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: 2 גָּדוֹל צַעֲרִי וְלִבִּי דּוֹאֵב תָּמִיד 3 עַד כִּי הָיִיתִי מוּכָן לִהְיוֹת מְנֻדֶּה מִן הַמָּשִׁיחַ לְמַעַן אַחַי, שֶׁהֵם בְּנֵי עַמִּי, עַצְמִי וּבְשָׂרִי,י

ישאול השליח פותח את ההסבר על קשי ליבם של היהודים, בני עמו, במילים מוזרות: "אֱמֶת אֲנִי מְדַבֵּר, בַּמָּשִׁיחַ". הוא אינו מציג פילוסופיה או השקפות אישיות אלא מדבר מתוך ידע מר ואחרי שחווה סבל, שלא נגרם מעצמו הוא אלא בשל התמדתו במשיח. הוא אינו חולק את אמונותיו אתנו אלא תחת זאת ישוע מדבר דרכו, כי אלוהים הוא הראש הרוחני, וחסידיו הם גופו הרוחני ואיבריו הפועלים.י

ישאול מאשר לקוראים של האיגרת הזו כי הודאה כנה זו הנה אמת, במילים, "מַצְפּוּנִי מֵעִיד עִמָּדִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ". המשיח שלי הנו מושיע, בו פועל רוח האמת. רוח זה אינו מאפשר שקר, עיוות, התחמקות או דמיון אלא מנחה ומוביל את חסידיו של המשיח להיות עדות על האמת שהצהרותיהם יהיו בוגרות ובהתאם לתורה.י

יהמצפון של השליח הפך למצפנו הרוחני. הוא לא זז בנפרד מובל בידי רגשותיו מאחר ולבו התחדש ונכנע להדרכה של רוח הקודש. הרוח האלוהית אישר את שלוות מצפונו ודבריו הצלולים כבדולח. לפיכך, עדותו הייתה אמת בכל המובנים.י

ימה אם כן העיד שאול לאחר שיקוליו הרבים?י

יהוא העיד כי הוא נושא צער עמוק לבני עמו חסרי הציות השליח נמלא עצב רב בשל קרוביו האהובים ובני משפחתו ומכריו שרגשות הצער לא עזבו אותו.י

יצער גדול זה, עקב קשי הלב הרוחני הגדל בקרב בני עמו שכן בלבו וליווה אותו. ליבו היה מוטרד מכך שרבים מבני עמו היו עיוורים מבחינה רוחנית ולא מסוגלים לזהות את האמיתות הרוחניות שהתגלו להם. לכן, השליח רצה להושיע אותם, אבל הם לא רצו להיוושע, כי הם הניחו שהם עצמם היו צדיקים ולכן לא זקוקים לישועה עליה דיבר שאול.י

יהצער של שאול היה עד כדי כך שהוא היה מוכן להיות מנודה, לשאת את העונש של בני עמו, אם זה יכול היה להוות אמצעי לישועתם. אהבתו לבני עמו הייתה כה חזקה, עד שהיה מוכן להיות מנודה מהמשיח, מושיעו, לו זה יכול היה להועיל להם.י

ישאול ראה את בני עמו האובדים כבני משפחתו ושבטו. הוא החשיב אותם כמשפחתו וקרוביו שמוצאם באותם אבות קדמונים. הוא היה מוכן לעשות ולתת הכול כדי להושיע אותם מחמתו של אלוהים.י

יתפילה: אדון ישוע המשיח, בכית על ירושלים (לוק' יט: 41), וסבלת מאי הציות וקשי הלב של בני עמך, אבל סלחת להם את חטאיהם על הצלב, כשהתפללת, "אבי, סלח להם, כי אינם יודעים מה הם עושים" (לוק' כג: 34). עזור לנו, אלוהים לאהוב את בני עמנו, לסבול מחסרון אמונתם הגובר, ולהתפלל עבורם, כמו גם עבור בני יעקב, כדי שישובו בכנות, יזהו אותך ויקבלו אותך. אמן.י

ישאלה: י

Mobile device - Print - Top