Previous Lesson -- Next Lesson
ייב) ההתנבאות הראשונה של ישוע על מותו ותקומתו (מתי טז: 28-21)י
ימתי טז: 23-21 י
י21 מֵאוֹתָהּ עֵת הֵחֵל יֵשׁוּעַ לְהַבְהִיר לְתַלְמִידָיו כִּי עָלָיו לָלֶכֶת לִירוּשָׁלַיִם וְלִסְבֹּל הַרְבֵּה מִידֵי הַזְּקֵנִים וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַסּוֹפְרִים, וּלְהֵהָרֵג וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לָקוּם. 22 לָקַח אוֹתוֹ כֵּיפָא לַצַּד וְהֵחֵל לִגְעֹר בּוֹ בְּאָמְרוֹ: "חָלִילָה לְךָ, אֲדוֹנִי. אַל יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה לְךָ!" 23 פָּנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר לְכֵּיפָא: "סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן. מִכְשׁוֹל אַתָּה לִי, כִּי אֵין לִבְּךָ לְדִבְרֵי אֱלֹהִים אֶלָּא לְדִבְרֵי בְּנֵי אָדָם." (מתי יב: 40, מרק' ח: 33-31, לוק' ט: 22, יוח' ב: 19)י
יאחרי ההודאה המפורסמת של פטרוס, שחרר ישוע את תלמידיו מהתקווה הצפונה בלבם- כי הוא יקים מדינה פוליטית משיחית וישלוט על כל ממלכות העולם. הוא אמר להם בגלוי כי בני עמו יכחשו בו, זקני היהודים ידחו אותו ויזממו נגדו. הוא יסבול מרות וימות באופן נורא. מותו היה קרוב ועל התקוות והצפיות הארציות של התלמידים היה לבוא אל קיצם.י
ימאותה העת, המשיח החל לחזות את ייסוריו ולדבר עליהם בגלוי. הוא מסר כבר מספר רמזים על סבלו כשאמר, "הִרְסוּ אֶת הַהֵיכָל הַזֶּה," וכשדיבר על "כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיּוּרַם בֶּן־הָאָדָם". אולם כעת הוא החל להציג זאת ישירות ומפורשות. לפני כן, הוא לא דיבר על זה, כי התלמידים היו חלשים ובלתי ערוכים לשאת את הידיעה על משהו כה מתמיה ועצוב. כעת כשהיו בוגרים יותר בדעת וחזקים באמונה, הוא חשף בפניהם את המציאות. המשיח גילה בהדרגה את ידיעתו לתלמידיו ואפשר לאור לחדור במידה שהיה ביכולתם לשאת ולקבל.י
יגילוי זה היה כפצצה בחתונה. לאחר עדות פטרוס כי ישוע הוא בן אלוהים והקבלה הבלתי מהוססת של ישוע את הכינוי הזה, חשבו התלמידים על ניצחון פוליטי על הרומאים שיונהג בידי ישוע. עם זאת הם נדהמו מהגילוי על ייסורי המשיח והגורל הקטלני שהכריז בפניהם.י
יישוע המשיך בנבואתו והראה להם סוד גבורתו ואת גדולת ניצחונו. הוא לא ימות כבני אדם אחרים אלא באמת יקום מן המתים ויתגלה בגוף, כדי שהוראתו על ממשות מלכותו תראה בבירור.י
יתהילת המשיח נסתרה ותכניותיו הרוחניות לא היו ברורות בנקל לבני האדם. פטרוס לא זיהה את הצורך לייסורי ישוע, כי הוא, כמו שאר בני עמו, לא הבין את מותו המכפר הבלתי נמנע של המשיח לטובת כל בני האדם כדרך היחידה לאלוהים. ההודאה כי ישוע הוא המשיח, בן אלוהים, הנה המפתח לשמים. המשיח גילה כי הצלב הנו הפתח אליו נכנס המפתח כדי להגיע לשמים.י
יפטרוס לקח את ישוע הצידה. הוא היה נסער ומוטרד. למרות שקרא לו, "אדון," הוא החל לנזוף בו, אומר: לא ייתכן שאתה מדבר על מוות; אנו מאמינים כי אתה תגבר על העולם, אז מדוע אתה נסוג ומדבר על תבוסת וחורבן? אולי פטרוס לא הקשיב בעיון לסוף דבריו של ישוע כשדיבר על תקומתו. פטרוס ראה את תהום המוות כקבר פתח המאיים למחוק את כל תקוותו ורצה להשפיע על ישוע בכוח לא ללכת אל הצלב אלא לברוח.י
יהשטן כבר ניסה לפתות את ישוע שלוש פעמים במדבר. הפעם, השטן השתמש בפטרוס, הדובר של התלמידים, כי התגאה כשאדונו ברך אותו. השטן ביקש להשתמש בפטרוס כדי למנוע מישוע ללכת אל הצלב. אולם ישוע מיד זיהה את קולו של המפתה, הוכיח אותו קשות וגרש אותו משם באומרו, "סוּר מִלְּפָנַי, שָׂטָן! אתה מעלה תקוות אנושיות שגויות העומדות בניגוד למחשבה של אלוהים."י
יכל מחשבה שיסודה אינו בצלב, הנה חסרת ערך. מי שלא מקבל את הצלב כדרך היחידה לאלוהים הנו אבוד.י
ימשפט זה נגד פטרוס מראה לנו כי הבסיס לקהילה לא נוסד על אישיותו או אופיו אלא על רוח אלוהים הפועל באמצעות עדותו האמיצה. ישוע רצה לטהר ולהעמיק את הידע של השליחים כדי שהתלמידים יבינו כי בן אלוהים בא כדי למות. דרך מותו עבורנו הוא בונה את מלכותו עם חוטאים שנפדו, כי ללא דמו של ישוע המשיח אין דרך לאלוהים.י
יתפילה: אנו משתחווים לך שה אלוהים הקדוש כי לא בחרת בדרך הקלה או הנוחה אלא בחרת במות הצליבה. לא הקשבת לרגע לקולו המפתה של השטן מפי פטרוס. שחרר אותנו גם ממחשבתנו האנושית, ופתח את עינינו כדי שנראה את ישועתך בצלב לבדו ושנודה במותך כניצחון של אלוהים על חטאינו. סלח לנו על כל חטאינו כדי שנשמח במותך, מודים לך על הצדקתנו. אנו מפארים אותך על ישועת המאמינים בך. קבל את חיינו בתודה עבור אהבתך.י
ישאלה 153: למה ישוע התכוון כשקרא לפטרוס, "השטן!"?י