Home
Links
Bible Versions
Contact
About us
Impressum
Site Map


WoL AUDIO
WoL CHILDREN


Bible Treasures
Doctrines of Bible
Key Bible Verses


Afrikaans
አማርኛ
عربي
Azərbaycanca
Bahasa Indones.
Basa Jawa
Basa Sunda
Baoulé
বাংলা
Български
Cebuano
Dagbani
Dan
Dioula
Deutsch
Ελληνικά
English
Ewe
Español
فارسی
Français
Gjuha shqipe
հայերեն
한국어
Hausa/هَوُسَا
עברית
हिन्दी
Igbo
ქართული
Kirundi
Kiswahili
Кыргызча
Lingála
മലയാളം
Mëranaw
မြန်မာဘာသာ
नेपाली
日本語
O‘zbek
Peul
Polski
Português
Русский
Srpski/Српски
Soomaaliga
தமிழ்
తెలుగు
ไทย
Tiếng Việt
Türkçe
Twi
Українська
اردو
Uyghur/ئۇيغۇرچه
Wolof
ייִדיש
Yorùbá
中文


ગુજરાતી
Latina
Magyar
Norsk

Home -- Hebrew -- The Ten Commandments -- 06 Fourth Commandment: Remember the Sabbath Day, to Keep it Holy
This page in: -- Afrikaans -- Arabic -- Armenian -- Azeri -- Baoule -- Bengali -- Bulgarian -- Cebuano -- Chinese -- English -- Farsi -- Finnish? -- French -- German -- Gujarati -- HEBREW -- Hindi -- Hungarian? -- Indonesian -- Kiswahili -- Malayalam? -- Norwegian -- Polish -- Russian -- Serbian -- Spanish -- Tamil -- Turkish -- Twi -- Ukrainian? -- Urdu? -- Uzbek -- Yiddish -- Yoruba

Previous Lesson -- Next Lesson

יעשרת הדיברותי

י06 -- הדיבר הרביעי: זָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹי



י שמות כ: 11-8 י
יזָכוֹר אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל־מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; לֹא־תַעֲשֶׂה כָל־מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ־וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי שֵׁשֶׁת־יָמִים עָשָׂה יְהוָה אֶת־הַשָּׁמַיִם וְאֶת־הָאָרֶץ, אֶת־הַיָּם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל־כֵּן, בֵּרַךְ יְהוָה אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהו.י


י01.06 - יום מנוחה להלל את הבוראי

יעבור היהודים, השבת היא אחד האותות לברית עם אלוהים. כיום המיועד להלל, יום זה הבדיל בין עם הספר לעמים אחרים. עד היום, עם הספר מקדשים יום אחרון זה בשבוע בכך שהם אינם עובדים בו כביתר הימים אחרים. הם אינם מדליקים אש או יוצאים להליכה ארוכה. תחת זאת, הם לובשים בגדים חדשים השמורים לימי חג. השבת מוקדשת כיום של שמחה בו אנשים מתאספים בהשתחוויה כדי לקרוא את הפסוקים המיועדים בתורה וכדי לדון בהם באווירת הלל.י

יביום האלוהים, על המאמינים לבלות זמן רב יותר עם אלוהים מאשר בימים אחרים. עליהם להתמקד בו בליבם ומחשבתם כי הוא בוראם, מושיעם ומנחמם. עלינו לסגל הרגל של קריאה בכתובים, שמיעת דרשה טובה, השתתפות בתפילה עם שירי הלל שיתמכו וירגיעו אותנו בעיצומה של לאות המסע במדבר של שאר השבוע. עם זאת, לא האדם ולא מנוחתו הינם במוקד יום זה, אלא אלוהים עצמו. בדרך זו השבת הופכת ליום אלוהים. הוא הפריד את היום הזה באופן בלעדי, קידש וברך אותו. יום אלוהים הוא מתנה יקרה מאלוהים לבריאתו.י

יקידוש השבת משמעו שעלינו להלל את הבורא שיצר את השמים ואת הארץ, הכוכבים, האדמה והעצים בדברו רב העוצמה. הוא יצר את הדגים, הציפורים והחיות קטנות כגדולות. בריאתו הגיעה לשיאה בבריאת האדם בדמות אלוהים. בבריאה זו, כל נברא הוא נס שנוצר בתבונה ועוצמה בדרך ייחודית. מדענים פתרו רק מעט מהמסתורין של גוף האדם על יכולותיו וקיומה של רוחו. כמה נפלאות יצירותיו של אלוהים! ואם בריאתו כה יפה, עד כמה ודאי יפה הרבה יותר הבורא עצמו! השפה האנושית לא לגמרי תוכל למסור את מלא גדולתו, פארו וכל יכולתו. הוא ראוי להשתחוויה והלל מכל הברואים.י

ימשאלוהים השלים את מטרותיו בבריאה, הוא נח. הוא לא התעייף מהעבודה, כי אלוהים אינו מתעייף, לא נם ולא ישן, אלא היה מרוצה מעבודתו, שמח באינספור הפלאים הגדולים שיצר ומצא כי הם טובים מאוד. יאה לנו להודות לאלוהים מדי יום ובמיוחד ביום אלוהים עבור הפלא הבלתי ניתנים לתיאור של בריאתו.י


י02.06 - הצורך במנוחה ביום השבתי

יבמהלך יום השבת, יש לנו את הזכות להשתתף במנוחת אלוהים השמימית שהוא תכנן עבורנו. הוא נותן לנו הזדמנות לשתיקה עמוקה והשתחוויה. שקט פנימי וחיצוני זה לפני אלוהים הנו המפתח לבריאותנו. איש לא יוכל להפר דיבר זה מבלי להיענש. מדינות כמו ברית המועצות לשעבר או חברות ענק במערב איבדו את השקט הנפשי שלהם בניסיון לחסל את יום אלוהים. מי שמתעלמים מיום זה וממהרים במכוניותיהם אינם מבינים את תהילת אלוהים בבריאתו. הם איבדו את יכולתם להגות ועבודתם במהלך השבוע סובלת כתוצאה. כולם ואף בעלי חיים, זקוקים למנוחה והבריאה לא תוכל להשיב את עוצמתה מבלי לשקוט לפני אלוהים. אל לנו לעולם להתעלם שהציווי האלוהי לקדש את השבת. ניתן להבין כי דיבר זה אינו מדבר על 35 או 40 שעות עבודה בשבוע אלא על שישה ימי עבודה קשים. אולם היום השביעי הוא כולו לאלוהים. הכתובים מלמדים אותנו כי חיי בטלה הינם המבוא לכל הפשעים, העבודה היומיומית מיטיבה עם בני האדם.י

יישוע מעודד אותנו לעצור מדי פעם להגות בשושני השדה ובפרחים אחרים ולהתבונן כיצד הם גדלים. האם שמת לב כמה זמן לוקח להם לפרוח, לעלים לצמוח, עד שהם נושאים פרי? עצור ופקח עיניך. למד להכיר את כוחות וחוקי הטבע ואז תגלה את הבורא החכם ואת טובו האבהי. ישוע הציע שנשווה את תפארתו של פרח על צבעיו עם לבוש הפאר של עשירים כך נבין כי אף מלכים ונסיכים אינם לבושים יפה כפרחים רבים ושונים אלה שבמהרה יבושו וימותו. מכול בריאת האלוהים האדם הוא היפה ביותר ופניו מעבירים רק מעט מתהילתו. לו יהי ונשנה את דרך חיינו, נפסיק להתרוצץ וניקח זמן לחשוב! כשנעשה כן, יופי הבריאה יעודד אותנו להודות לאלוהים, ולהללו. למרבה הצער, ישנן תוכניות טלוויזיה מופרעות המשדרות פורנוגרפיה, אלימות בשעה שאלוהים רוצה לפקוח את עינינו באביב, בקיץ, בסתיו ובחורף כדי שנחזה בנפלאות שהוא ברא ומקיים.י

יכשאלוהים מצוונו לשמור את השבת, הוא דורש שהיום הזה יופרד כדי שהאדם ישתמש בה ללמוד לחיות לפניו. לקדש את יום אלוהים משמעו לא רק לנוח, לשמוע או לקרוא את דבר אלוהים, אלא גם לפנות אליו בכול ליבנו כדי שהוא יוכל לשנותנו ולמלאנו בטובו. הוא הקדוש והוא רוצה שגם אנו נהיה קדושים. הבה נתקדם אל זוהר אהבתו ונשקף את תהילתו כי ללא שתיקה ושקט אין התחדשות.י


י03.06 - אי הבנה של השבתי

ייום שבת שמר על עם האלוהים מהידרדרות והפרידם מהאלילים הרבים שהעמים האחרים הסובבים סגדו להם. ריכוז זה ביום האלוהים הכין גם אותם לבואו של ישוע, מושיע העולם. עם זאת השבת בפני עצמה לא יכלה לשנות, להגן או לחדש את המאמינים ששמרו אותה. כל בני האדם מתגלים כחלשים, רעים, לא ראויים לפני אלוהים. שום חוק לא יוכל לשנות את האנושות ואף השבת לא תוכל לשחרר את האדם מחטאיו. אולם ביכולתה למנוע ממנו מליפול לאתיאיזם. בברית החדשה איננו חוגגים את יום האלוהים כדי לזכות בחסדו, אלא כדי להודות לו על שברא אותנו. הוא התגלם ובא אלינו כמשיח והוא דואג לנו יותר מאב לילדיו. מסיבה זו, אנו אוהבים אותו ומכבדים אותו. שמירת התורה לא תגן עלינו מחטאינו, אולם חסד אלוהים הנו המסתורין של ישועתנו ובריאתנו מחדש. מי שחפץ להיצדק על ידי התורה יורשע על ידה. אולם אם ניטול את ידו של ישוע המושטת אלינו, הוא ידריך ויגן עלינו מפני כל הרשעה.י

יביום השביעי אלוהים נח והתבונן במלאכתו. הכול היה יפה מאוד. עם זאת מנוחתו המקודשת של אלוהים פסקה כשאדם חטא ונפל לחטא. אלוהים חדל ממנוחתו והוא פועל מאז יום ולילה כדי להושיע את בריאתו שאבדה. הוא אומר, "הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוֹנֹתֶיךָ" (ישע' מג :24). ישוע מעיד על כך, "אָבִי פּוֹעֵל עַד עַתָּה וְגַם אֲנִי פּוֹעֵל" (יוח' ה: 17). לאלוהים תמיד אכפת מאיתנו ומחטאינו המכוערים אולם אנו מודים לאלוהים שיש גאולה לכל החוטאים בקורבן התמורה של ישוע. מי שמאמין בשה האלוהים לא יורשע במשפט התורה אלא תחת זאת יוצדק לגמרי בדמו של ישוע. ישוע מת ונקבר ממש לפני השבת. הוא נח ביום המנוחה של אלוהים בקברו של איש עשיר. הוא קם לתחייה ביום הראשון של השבוע ובדרך זו אלוהים מילא גם את הדרישות של יום השבת. בתקומתו, הוא הגדיר יום חדש המסמל את הבריאה החדשה המשגשגת בחסד אלוהים ובגבורת רוח הקודש, לא במשפט התורה.י


י04.06 - האם לנוצרים יש את הזכות לחגוג את יום ראשון במקום את השבת?י

ילעתים קרובות מדי יהודים ואדוונטיסטים של היום השביעי מאשימים מאמינים בהפרת הדיבר הרביעי וחוזים כי חרון אלוהים ייפול על חסידי המשיח מכיוון שהם שומרים את יום ראשון במקום את השבת כיום המנוחה. עם זאת ישוע אמר כי הוא אדון השבת. בן האדם מילא את כל דרישות השבת בשמנו. הוא מילא והשלימן. ישוע לא ציווה חוק חדש במטרה לקדש יום, חודש או שנה מסוימים. הוא הושיע את חסידיו וקידש אותם. על האדם לעבוד את אלוהים לא רק ביום השבת ובמהלך חגים מסוימים, אלא בכל יום. זו הסיבה שישוע מקדש בני אדם פרטיים ולא ימים. "וְכָל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ, הֵן בְּאֹמֶר הֵן בְּמַעֲשֶׂה, עֲשׂוּ הַכֹּל בְּשֵׁם הָאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְהוֹדוּ לֵאלֹהִים אָבִינוּ בְּאֶמְצָעוּתוֹ" (קול' ג:17). כל פעולה שאנו עושים בהדרכת רוח הקודש הנה סוג של עבודת אלוהים. יום מסוים אינו חשוב יותר מהיתר. ישוע הצדיקנו בדמו היקר וחידש אותנו ברוח הקודש. הוא ברא אנשים מקודשים, לא ימים מקודשים. מטרת בואו לעולם הייתה להשלים את מה שהשבת לא יכלה לעשות: לברוא אנשים חדשים, לשנות את החוטאים והרשעים לחסידיו המקודשים ולהפוך את האנוכיים למשרתים.י

יישוע חולל מהפכה בכל היבט של חיינו הרוחניים. משום כך הנוצרים בחרו ביום ראשון, היום בו ישוע קם, לחגוג את הברית החדשה עם בריאתו החדשה. אולם ישוע רצה שחסידיו ינוחו גם, יהגו בזכות להיות חלק מבריאתו החדשה. הוא לא ציוונו לשמור את יום ראשון, הוא אף לא אסר עלינו לשמור את השבת. הוא לא התכוון להגביל אותנו בידי חגים וימים מסוימים, אלא בא להושיע חוטאים. תקומת ישוע סימנה בזאת את תחילתו של עידן חדש בו איננו חיים עוד תחת החוק המאשים, אלא תחת החסד המושיע של אדוננו. אין זה אומר שהנוצרים הינם אנשים ללא חוק. רוח המשיח השוכן בנו הוא עצמו חוק האהבה ובה בעת מעניק לנו את הגבורה לקיימו. ככזו נותרה השבת סמל לברית הישנה החלשה, אולם יום ראשון הוא סמל הניצחון של ישוע המסמן את הברית החדשה.י

יישנם מאמינים בארצות האסלאם שאינם יכולים לנוח ביום ראשון או בשבת. לכן, הם נאספים ביום שישי ויודעים שהאדון עצמו עמם, כפי שהבטיח, "כִּי בְּמָקוֹם אֲשֶׁר שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה נֶאֱסָפִים לִשְׁמִי שָׁם אֲנִי בְּתוֹכָם." (מתי יח: 20). ישוע לא התכוון ליעד ימים מסוימים לעבודת אלוהים, אלא קידש את המאמינים תמיד ובכל מקום.י


י05.06 - חגיגת יום ראשוןי

יכיצד יוכלו נוצרים לקדש את יום אדונם? אהבה מעודדת אותם להיאסף יחד ביום ראשון להשתחוויה וקריאה בכתובים ולהללו באחוות הקדושים. ילדינו, אורחינו, עמיתנו לעבודה ואף חיות הבית, אמורים להצטרף אלינו ליום מנוחה ושמחה אלוהית על התחייה הנזכרת בכל יום ראשון ומתגלמת בחיינו. הבסיס לשמחת המאמינים עמוק יותר מזה של היהודים. ישוע אמר, "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם כְּדֵי שֶׁשִֹמְחָתִי תִּהְיֶה בְּקִרְבְּכֶם וְשִׁמְחַתְכֶם תִּהְיֶה שְׁלֵמָה." (יוח' טו: 11; טז: 13). פול גם כתב, "שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן בְּכָל עֵת; אֹמַר שׁוּב, שִׂמְחוּ!" (פיל' ד: 4). "פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם..." (גלט' ה:22). פסוקים כאלה מעידים על תמצית הרוח של יום ראשון. אולם הם מתארים גם את רוח עבודתנו במהלך השבוע; הם מראים לנו מה זה אומר לחיות במשפחה של מאמינים.י

יהאם עלינו לעבוד ביום ראשון? כמו כל יתר האנשים, הנוצרים הם אנשים רגילים. יש להם גוף שמתעייף. זו הסיבה בשלה עליהם להירגע, לנוח. הם בני אדם רגילים ועם זאת הם ילדי אלוהים ברוח. הם חיים בבשר בארץ ויושבים רוחנית בשמים עם המשיח. הם אינם דוחים את יום המנוחה בפני האדון. יום ראשון לא נועד במקור להשלים שעות שינה אלא לפאר את אלוהים האב ולהללו. יום זה שייך לאלוהים ואיננו אמורים לעשות בו עבודות שאינן נחוצות. עם זאת אל לנו לברוח כשמדובר בפעולות של אהבה וחובות המצילות אחרים מסכנה. צדקתנו אינה מבוססת על עמידה בדרישות החוק אלא על מותו המשוח של המשיח שהחדיר את הרעיון של קורבן בליבותינו. ללכת להשתחוויה ציבורית ופגישות רוחניות עם אחרים ביום ראשון הנה זכות השמורה לנוצרים. אולם לא די למאמינים לאכול את מזונם הרוחני רק ביום ראשון, עליהם גם לאכול את מזונם מדי יום, אחרת יחלשו האמונה, האהבה והתקווה. יום ראשון נותן לנו הזדמנות לשיר בקהילה, להתפלל כקבוצה ולשתף ברעיונות עם חברי הקהילה כדי לחוש באחדות במשיח. יחד, המאמינים כולם הם הגוף הרוחני של ישוע. המאמין הבודד איננו הנושא העיקרי של הבריאה החדשה אלא אחוות הקדושים שניתן לראותה במיוחד בימי ראשון.י

ימבורכים הם אלה המבקרים חולים, נכים ועניים ביום ראשון. מאמינים אלה לא יבחנו את מיכל הדלק במכוניותיהם כדי לבדוק אם יספיק לעוד 100 ק"מ.י

ירוח האדון מנחה אותנו לצאת מהקהילה ולחפש את המתים בחטא. אנו נקראים להנחותם לתשובה במשיח, כדי שיקומו מייאושם ומקשי ליבם. אין כל תירוץ לוותר על עדות המשיח בפני מי שאינם מאמינים. אנו נקראים גם לעשות מעשי צדקה לנזקקים יחידים ולקבוצות עשוקות ביום אלוהים.י

ייום ראשון מספק מספיק זמן להודות לאלוהים, להתוודות על מגרעותינו, להפגיע עבור צורכי אנשים אחרים. אם אלוהים נתן לנו ילדים, עלינו לבלות זמן רב עימם לשיר שירי הלל ושמחה איתם. הבה נבקש לדעת כיצד נוכל למלא את שלוש בקשות התפילה הראשונות בתפילת האדון במיוחד ביום ראשון.י

יאם נשמור על יום ראשון נהיה מבורכים. ישוע הכין ברכות רבות עבור כל מי שמבקש להיות מלא ברוח ישוע שקם מן המתים ביום ראשון.י


י06.06 - חילול יום ראשוןי

יזה טראגי שחטאים רבים יותר מבוצעים בסופי השבוע מאשר בימים אחרים. ביום ראשון מכוניות מזהמות את האזורים הכפריים. תחנות טלוויזיה מספקות רק זמן קצר לדבר אלוהים ויותר לסרטי אימה, פורנוגרפיה או כישוף. ביום ראשון אנשים עובדים בבית, בגן, באסם כשביכולתם לעשות זאת בימים אחרים בשבוע. בתקופת התנ"ך, אם מישהו היה נתפס עובד ביום המנוחה הוא היה נידון למוות. אם יכולנו לראות את כל הפשעים המבוצעים בסופי השבוע, הן בציבור והן באופן פרטי בעיר אחת בלבד, זה היה שובר את ליבנו או גורם לנו לשיגעון! רק אהבת אלוהים הנה סבלנית ובסבלנות ממתינה לחוטאים.י

יהאם שכחת מה אומר אלוהים על אדם המטמא את יומו? אם נקרא בשמות לא: 17-14 נבין כמה חיוני לנו להישאר שקטים לפני אלוהים (ראה גם במדבר טו: 36-32 כדי להבין את הצורך בשמירת יום אלוהים). אולי עלינו לשנות את אורח חיינו ולבקש, למשל, מתלמידינו לא לעשות את שיעורי הבית ביום ראשון. אלוהים מאיים לשרוף את העיר או הכפר שלא שומרים את השבת כיום של השתחוויה ומנוחה (ירמ' כב:17 ). אל לנו להקל ראש באזהרה זו. מי יודע אם מלחמות עולם ואסונות קיצוניים הם לא תוצאה של הזנחה כזו? הכתובים אומרים, "אַל תִּטְעוּ, בֵּאלֹהִים אֵין לְהָתֵל; כִּי מַה שֶּׁאָדָם זוֹרֵעַ, אֶת זֹאת גַּם יִקְצֹר" (גלט' ו:7). אף אחד לא יפר את מצוות אלוהים ויתחמק מכך.י

יאם ישוע לא היה מת על הצלב עבור חטאינו ונושא עונש בשמנו היינו ללא תקווה. אולם מותו הוא לא תירוץ לחלל את יום אלוהים. ישוע ותלמידיו תמיד קידשו את השבת. הוא חי כדי לפאר את אביו. לאחר תקומתו ביום הראשון של השבוע, הופיע ישוע בפני תלמידיו כדי לחגוג את החג החדש של בריתו עימם.י


י07.06 - תפיסה חדשה של החוקי

יבמחשבה על הדרך השגויה בשמירת השבת, אנו רואים כמה קל לפרש שלא כהלכה חוק זה של אלוהים. ישוע נידון למוות על ריפוי החולים בשבת ועל אמרו כי הוא בן האלוהים. הוא נרדף בידי מנהיגים דתיים בתקופתו שבקנאותם לתורת משה, איבדו את יכולתם לאהוב את אלוהים ואנשים. הם היו צדיקים כלפי חוץ, בצביעות ואוזניהם ערלות לקריאה לשוב בתשובה. בעיוורונם הם הקשו את ליבם. הם לא היו מוכנים לשנות את דעתם. הם דחו את אלוהים האב, הבן ורוח הקודש. לא היה אכפת להם מהחולים בשבת. כך ששמירתם הקנאית את מצוות השבת הפכה לצביעות. לא פלא שישוע אמר עליהם, "הָעָם הַזֶּה בִּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי.  וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה"(מתי טו: 8, 9).י

יבמאבקו ללמדנו את הדרך הנכונה לקדש את יום האלוהים, ישוע לא דיבר הרבה על לעבוד או לא לעבוד אלא הדגיש את היחס הנכון של ליבנו כלפי אלוהים. שאול המשיך לקדם הבנה זו של החוק ברוח של ישוע. אולם הוא קולל, ונסקל על שלימד את המאמינים הלא יהודים ששוחררו מהברית הישנה. הוא לימד אותנו כי אנו משוחררים מאשמת התורה כי כבר מתנו לתורה במותו של ישוע. לכן, לחוק אין עוד סמכות עלינו. אולם רוח הקודש שם את הסדר החדש של אהבת המשיח בנו. חוק רוחני חדש זה בליבנו מקדשנו, מדרבן אותנו להלל את השילוש האלוהי בכול מחשבותינו, מילותינו ומעשינו. כך, אנו לא עוד עבדים לחוק אלא רוח הקודש פועל בנו לתשובה ואמונה בגבורתו. עלינו לזכור שישוע קידש אנשים, לא ימים! לכן אנו לומדים את ההבדל הקיצוני בין הברית החדשה לבין הברית הישנה, מתוך ההבנה של הדיבר הרביעי.י


י08.06 - יום שישי למוסלמיםי

יהמוסלמים הוכיחו כי הם אינם מבינים את משמעות הדיבר הרביעי בכך שקבעו את יום שישי כיום עיקרי להתאספות דתית ואף אינם מקיימים אותו. מוחמד הלך צעד אחד נוסף כשיהודים ונוצרים דחו את נביאותו ואת הצעתו להתאסלם. הוא לא הסכים על השבת עם היהודים ולא על יום ראשון עם הנוצרים. בניסיונו לייסד את אמונתו, הוא דחה את הסדר של הברית הישנה והחדשה ובמקום זאת קבע את שישי כיום אסיפה למוסלמים. לא קיים תימוכין ליום זה בכתובים ואף כל קשר עם תוכנית הגאולה. למעשה זה נובע ממרד נגד אלוהים ומשיחו. ליום שישי אין כל רקע או תימוכין תנ"כי.י

יהמוסלמים שבים למקום עבודתם מיד לאחר תפילת יום שישי. הנאומים במסגדים ביום שישי הם בדרך כלל פוליטיים. לעתים לא רחוקות ממשיכים אותם הפגנות מלוות התפרצויות של שנאה והרס. קידוש יום מסוים או קידוש המאמין עצמו עדיין אינו נודע למאמינים המוסלמים. אללה נחשב כה גדול שתוכן קדושתו אינו ידוע למוסלמים אלא על ידי שמו. זה מוכיח מדוע האסלאם רחוק מסטנדרט הברית הישנה, בכל הנוגע לדיבר זה. אין להם כל מושג לגבי הישועה והבריאה החדשה בברית החדשה.י

יאולם אנו מודים לזה שהוקם מן המתים, כי הוא עשה ניסים בשבת ובימי השבוע. הוא קם מן המתים ביום הראשון של השבוע ונתן משמעות חדשה לגמרי לאותו היום. לו יהי וכל יום ראשון יהיה כמו זריחה לשבוע החדש זוהר בדבריו המחיים של האדון, "מִצְוָה חֲדָשָׁה אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם: אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה; כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתִּי אֶתְכֶם כָּךְ גַּם אַתֶּם אֶהֱבוּ זֶה אֶת זֶה. בָּזֹאת יֵדְעוּ הַכֹּל שֶׁתַּלְמִידַי אַתֶּם: אִם תִּהְיֶה אַהֲבָה בֵּינֵיכֶם" (יוח' יג: 35-34).י

www.Waters-of-Life.net

Page last modified on March 12, 2014, at 07:45 AM | powered by PmWiki (pmwiki-2.3.3)