Mobile device - Print - Bottom

Previous Lesson -- Next Lesson

י5. ישוע מרגיע את הסערה והגלים (מתי ח: 27-23)י

---

ימתי ח: 27-23 י
י23 הוּא נִכְנַס לַסִּירָה וְתַלְמִידָיו נִכְנְסוּ אַחֲרָיו. 24 וְהִנֵּה סְעָרָה גְּדוֹלָה הִתְחוֹלְלָה בַּיָּם עַד אֲשֶׁר כִּסּוּ הַגַּלִּים אֶת הַסִּירָה, אַךְ הוּא הָיָה יָשֵׁן. 25 נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְהֵעִירוּ אוֹתוֹ בְּאָמְרָם: "אֲדוֹנֵנוּ, הַצֵּל אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ טוֹבְעִים!" 26 אָמַר לָהֶם: "לָמָה אַתֶּם פּוֹחֲדִים, קְטַנֵּי אֱמוּנָה?!" הוּא קָם וְגָעַר בָּרוּחוֹת וּבַיָּם וְנִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה עֲמֻקָּה. 27 תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים וְאָמְרוּ: "מִי הוּא זֶה שֶׁגַּם הָרוּחוֹת וְהַיָּם נִשְׁמָעִים לוֹ?" (מרק' ד:35- 41; לוק' ח:22- 25; מה"ש כז:22- 34)י

יהמשיח יכול היה למנוע סערה זו ולערוך לתלמידיו מסע נעים, אולם לא היה זה לתהילתו ואישור אמונתם כמו לשם גאולתם. היינו מצפים שאם המשיח איתם, הם תמיד יפליגו בנעימים. להיפך, המשיח מראה לנו כי במסע באוקיינוס החיים אל הצד השני עמו, עלינו לצפות לסערות לאורך הדרך.י

יהמשיח לא תמיד מספק לתלמידיו נוחות פיזית וקלות. עם זאת הוא מושיע אותם בעיצומן של סערות, סופות, סכנות, כי השטן אינו חוסך במאמצים להסיר את ההגנה של ישוע ולהפתיע את אנשיו בתחבולות, תרמיות ומלכודות. קהילת המאמינים במשיח עתידה, בעודה בארץ, לעמוד בפני התקפות, הטרדות ומחלוקות.י

יהמשיח ישן בסירה בלב שקט למרות הסכנה הקרבה. הוא ישן כדי להראות כי הוא חי כבן תמותה כמונו, רק ללא חטא. משרתו השופעת גרמה לו עייפות וישנוניות, עם זאת בגלל שלא הייתה בו אשמה, לו היה בו חשש להפרעה במנוחתו. ההולך עם המשיח אל ספינת הקהילה, לרוחב האוקיינוס של החיים, יהיה בטוח למרות הסכנות הרציניות, כי המושיע האדיר והנאמן אתו. הכנס לסירה של המשיח, אל תפחד, כי הוא ההגאי הטוב ביותר. אם תמסור לו את ההגה של חייך, הוא בהחלט יוביל אותך לנמל בטוח של שלום נצחי.י

יהתחברותך עם המשיח אינה שומרת עליך מפני סערות פתאומיות או מסוכנות, המאיימות עליך אף בטביעה. חוויות כאלה הם רגילות. עלינו ללמוד מהם כי הקהילה אינה מוגנת בידי אדם, אף אחד לא יכול להגן עליה פרט לאדונה, ישוע המשיח.י

יהדייגים המנוסים המשיכו את עבודתם המתישה בעיצומה של הסערה, ריקון הסירה מהמים הנכנסים, אולם כשהים הגועש כיסה אותם בגלים, הם נעשו מפוחדים ומוטרדים והחלו לזעוק. הסירה שלהם התמלאה במים ועמדה לשקוע. הם איבדו סבלנות, העירו את ישוע הישן, מטלטלים אותו בבכי, "אדוני, הושע אותנו! אתה רואה שאנחנו בצרות? איך אתה יכול לישון בזמן שאנו על סף אבדון?"י

יהמשיח קם משנתו מידית בעיצומה של הסכנה הקטלנית. הוא לא הושיע אותם באופן מידי אלא הוכיח אותם, כי הסכנה לא הייתה בשל הים הגועש אלא בשל אמונתם המעטה בזמן הניסיון. המשיח דרש ממאמיניו אמון מוחלט ואמיץ בדאגה ובהגנה של אביהם השמימי בכל רגע של חייהם, כי פחד אינו עולה בקנה אחד עם אהבת אלוהים.י

ילאחר מכן, גער המשיח ברוחות המשתוללות ובים. כשציווה אותם בדברו להירגע, הם נרגעו, והים שקט. אימה אחזה בתלמידיו כשחזו בנס, כיוון שהייתה זו הוכחה לכך שישוע הוא גם אדון על הטבע. בכל מקום בו המשיח מושל, השלום השמימי ימלא את הלב. מתי תשתחווה למשיח, תאמין במלכותו על הטבע, האומות הצרות? הפקד עצמך לידיו ותחיה בשלום בין הטרדות, מוגן בבור המוות.י

יתפילה: אדון ישוע המשיח, אתה אל שדי. אנא סלח לי על קטנות אמונתי בזמן סכנה. חזק את אהבתנו אליך שנבטח בך בביטחון מלא. שכן עמנו כדי שלא נאבד תקווה בזמן מצוקה. פתח את עינינו כדי שנראה אותך ונבין כי לך הניצחון על כוחות הטבע והמצוקות ושאתה אוהב את אנשיך תמיד.י

ישאלה 89: מדוע ישוע גער בתלמידיו בזמן הסכנה?י

Mobile device - Print - Top