Mobile device - Print - Bottom

Previous Lesson -- Next Lesson

יא) גאוות התלמידים וענוות הילדים (מתי יח: 14-1)י

---

ימתי יח: 4-1 י
י1 אוֹתָהּ שָׁעָה נִגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל יֵשׁוּעַ וְשָׁאֲלוּ: "מִי הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?" 2 יֵשׁוּעַ קָרָא אֵלָיו יֶלֶד, הֶעֱמִידוֹ בֵּינֵיהֶם 3 וְאָמַר: "אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אִם לֹא תָּשׁוּבוּ וְתִהְיוּ כִּילָדִים לֹא תִּכָּנְסוּ לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם. 4 לָכֵן מִי שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת כַּיֶּלֶד הַזֶּה הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם (מתי יט:14, מרק' ט: 37-33, לוק' ט: 48-46).י

יבשל חשיבותה הגדולה בקהילה, הציב מתי המבשר אירוע זה כמבוא לדרשת ישוע הרביעית. "מיהו הגדול בקהילה?" שאלה זו עדיין נדונה היום על-ידי זקני קהילה ובישופים. השטן, בעזרת ערמומיות וכזב מנסה להפיץ את רוח חטאו בין מנהיגי מלכות אלוהים. הם נופלים לפיתוי עוזבים את האהבה והענווה, מחלוקות פורצות ביניהם והכבשים מתפזרות.י

ימקרה זה של פיתוי בין גאווה וענווה התבטא בתחרות הגוברת שהתנהלה בין התלמידים בעניין הגדולה. הם שוחחו בינם לבין עצמם, (כי בושו תחילה לשאול את ישוע), "מִי הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?" הם לא התכוונו "מי" במובן של אופי, על מנת ללמוד על החסדים והחובות של מודל המצוינות אלא "מי" בשמו. הם לימדו והטיפו על מלכות השמים, מלכות המשיח וקהילתו בעולם הזה. אולם עדיין היו רחוקים מהמציאות הרוחנית שלה. הם חלמו על מלכות זמנית, על תהילתה וגבורתה. המשיח הודיע לא מכבר על סבלו ועל התהילה שלאחר מכן, משיקום בשנית. מנבואתו הם ציפו שממלכתו תתחיל בארץ. כעת הם חשבו שזה הזמן לחתור למקומם בה. במקרים כאלה מומלץ לדבר קודם!י

יהתלמידים שאפו לראות מי יקבל את התפקידים הבולטים. פטרוס תמיד היה הדובר הראשי וכבר ניתנו לו מפתחות השמים, הוא ציפה להיות הנשיא המושל וכך להיות הגדול ביותר. יהודה היה אחראי על הכסף ולכן ציפה להיות שר האוצר, מה שיהפוך אותו לחזק ביותר. יוחנן היה תלמידו האהוב, המועדף על המלך העתידי ולכן קווה להיות הגדול ביותר. אנדראס היה הראשון להיקרא, אז מדוע שלא יועדף על פני האחרים?י

ירבים אוהבים לשמוע ולדבר על זכויות ותהילה ואינם מוכנים לערב את עצמם בעבודה קשה וקשיים. הם נושאים עיניהם אל הכתר, עד שהם שוכחים את העול והצלב. כן עשו כאן התלמידים כששאלו: "מִי הוּא הַגָּדוֹל בְּמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם?"י חטא מתגלה לרוב בשאיפה של אדם לכבוד, שליטה, עושר ויופי. כולנו מפותים על ידי חטאו של השטן- גאווה. כדי להתגבר על מחלה רוחנית זו, ישוע בחר ילד קטן בין האנשים. הוא ביקש מהם ללמוד מהתמימות של הילד הזה כי שהם יזהו כי ענווה ובטחון באב מנוגדים למטרה של השטן. כשם שילד הנו ילדותי, נזקק, חלש בטבעו, כן גם אנחנו. בדיוק כשם שילד זקוק להגנה ולטיפול של אביו בכל העניינים והייסורים, עלינו למצוא מחסה באלוהים באותו אופן. אם לא ניכנס לאימוץ האלוהי כחוק כפי שהכין לנו המשיח, לא נכנס לעולם למלכות השמים. ישוע מבקש להנחות אותך לסמוך לגמרי על האבהות של אביו. להפקיד את חייך לגדולתה של אהבתו, כדי שתהפוך לבן במשפחתו הנפלאה. הזכות לאימוץ מתממשת בענווה ושפלות רוח. ישוע מברך את עניי הרוח כי הם ירשו את הארץ.י

יכשהתלמידים שאלו מי הוא הגדול במלכות השמים, המשיח עורר אותם לחשוב על מה ששאלו. הם שאפו להיות "הגדולים" בעצמם. המשיח אומר להם כי אם לא ישנו את החשיבה שלהם, הם לעולם לא יכנסו אליה.י

יתפילה: אב קדוש, אנו מפארים אותך כי ישוע בנך התהלך בענווה ושפלות רוח והוא מבקש לשנות אותנו לדמותו. שחרר אותנו מפיתוי כדי שלעולם לא נתגאה או נבקש לרומם את עצמנו אלא נשרת בחשאי בנאמנות כיוון ששמותינו כתובים בספר החיים. סלח לנו על גאוותנו ומשוח אותנו בשמן רוחך העדין והרחום.י

ישאלה 165: מדוע גאווה נחשבת לסכנה הגדולה ביותר המאיימת על הקהילה?י

Mobile device - Print - Top