Mobile device - Print - Bottom

Previous Lesson -- Next Lesson

י6. חורבן ירושלים (מתי כד:22-15)י

---

ימתי כד:22-15 י
י15 "לָכֵן כַּאֲשֶׁר תִּרְאוּ אֶת הַשִּׁקּוּץ הַמְּשֹׁמֵם, כַּנֶּאֱמַר בְּפִי דָּנִיאֵל הַנָּבִיא, עוֹמֵד בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ - עַל הַקּוֹרֵא לְהָבִין - 16 אֲזַי הַנִּמְצָאִים בִּיהוּדָה, שֶׁיָּנוּסוּ אֶל הֶהָרִים; 17 מִי שֶׁעַל הַגַּג אַל יֵרֵד לָקַחַת חֲפָצִים מִבֵּיתוֹ, 18 וּמִי שֶׁבַּשָֹדֶה אַל יַחֲזֹר לָקַחַת אֶת בִּגְדוֹ. 19 וְאוֹי לֶהָרוֹת וְלַמֵּינִיקוֹת בַּיָּמִים הָהֵם. 20 בְּרַם הִתְפַּלְּלוּ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְנוּסַתְכֶם בַּחֹרֶף אַף לֹא בְּשַׁבָּת, 21 כִּי אָז תִּהְיֶה צָרָה גְּדוֹלָה אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה כָּמוֹהָ מֵרֵאשִׁית הָעוֹלָם וְעַד עַתָּה, אַף לֹא תִּהְיֶה כָּמוֹהָ. 22 וְאִלּוּלֵא קֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם לֹא הָיָה נִצָּל כָּל בָּשָׂר, אַךְ לְמַעַן הַבְּחִירִים יְקֻצְּרוּ הַיָּמִים הָהֵם. (דני' יב:1, מרק' יג:23-14, לוק' כא:24-20, כג:29)י

יכאן המשיח סיכם את המשפט הסופי שייפול על העולם באחרית הימים לפני בואו. הוא הסביר לתלמידיו את עונשי אלוהים העתידים לבוא, במיוחד בירושלים, כיוון שהעם היהודי דחה וצלב את בן האלוהים. ישוע המשיח ביקש סליחה בעדם ואביו קיבל את תפילתו.י

יהיהודים לאחר מכן התחלקו לשניים. הקנאים השתמשו באלימות נגד הכוהנים בתוך המקדש, מיידים בהם גשם של אבנים ואש. דם הכוהנים זרם ליד המזבח הקדוש מכסה את רצפת בית המקדש. בסוף 70 לספירה, בעוד הרומאים צרים על ירושלים, הסיקו המאמינים הראשונים כי רצח זה של כוהני המקדש היה השיקוץ המשומם מחזון דניאל. כתוצאה, בהתאם להדרכתו הברורה של ישוע בנבואתו, הם עזבו אל העיר פלה, הממוקמת בצד השני של נהר הירדן בין עשר הערים העצמאיות. הם ברחו לפני שהמצור על ירושלים החל והצילו עצמם מהצרה הגדולה שנפלה על אוכלוסיית עירם הקדושה.י

יכשטיטוס המפקד הרומאי הגיע עם צבא חזק הוא החל את המצור שלו על ירושלים בימי חג הפסח, כשהעיר הייתה מלאה בעולי רגל. המצור נמשך חמישה חודשים וגרם לרעב בעיר. אנשים רבים עזבו את העיר ונכנעו לרומאים שלאחר מכן צלבו אותם בלא רחמים. אלפים מהם נצלבו מסביב לחומות ירושלים.י

ילאחר לכידת העיר, שריפת בית המקדש והריסת המבנים המרהיבים, הרומאים שיעבדו את היהודים. כך החלה תקופה איומה של דיכוי ומצוקה בהתאם לקריאתם אל פילטוס במשפט ישוע, "דמו עלינו ועל בנינו".י

יאת השיקוץ המשומם היום ניתן לראות במחלוקת המיותרת בין המאמינים, הגורמת מרירות ונקמה בקהילה. זה עלול להתרחש למרות הרדיפה שמקורה מחוץ לגוף המאמינים. הקהילה הנחלקת על עצמה סותרת את מהותה המקורית שהנה אהבה וסליחה. בנוסף, מושיענו אמר לנו שבית הנחלק על עצמו לא יוכל לעמוד. אם אנו רואים או לוקחים חלק בסוג כזה של מחלוקת, עלינו לחזור בתשובה ולבקש סליחה. עלינו להיכנע אחד לשני ולבקש גישה ענווה. אם יש בנינו מחלוקות (שאינה בשל הכחשה חד צדדית של אחת הדוקטרינות הבסיסיות לאמונה), עלינו לשאוף לעשות שלום, שמא נזמין תוכחה מצד אדוננו. כל מי שגורם בכוונה למריבה יהיה אחראי לתוצאות.י

יבזמנים של סכנה קרובה זה לא רק חוקי אלא מחובתנו לחפש את הגנתנו באמצעים טובים וישרים. אם אלוהים פותח דלת למילוט, עלינו לעזוב במהירות; אחרת, איננו בוטחים באלוהים אלא מנסים אותו. כשהמוות בדלת, עיכובים הנם מסוכנים. רבות נאמר, "אַל־תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ" (ברא' יט:17). אותו העיקרון חל על מי שדבקים במצב של חטא. כשהם רואים חורבן עתידי מסוים, ואת הצורך להימלט למשיח כתוצאה מכך עליהם לשים לב. אם לא, הם יאבדו.י

יבהימלטו אדם חכם ימנע מלשאת רכוש רב מדי עמו, מאחר ורכוש מהווה נטל ועשוי לסכל את בריחתו. כשאלוהים הקים בהלה בצבא ארם והם נמלטו הם הותירו מאחוריהם את בגדיהם וכליהם (מלכ"ב ז:15). מי שנשא פחות משא נמלט מהר יותר. בזמן כזה של סכנה עלינו להיות אסירי תודה על חיינו, על אף שאנו מאבדים את חפצינו ש"הֲלֹא הַנֶּפֶשׁ חֲשׁוּבָה מִן הַמָּזוֹן" (מתי ו:25)? פתגם יווני אומר "לנוסע חסר הפרוטה לא יאבד דבר בידי שודדים" ופילוסוף שנמלט בידיים ריקות אמר פעם, "יש לי את כל רכושי איתי." כן הוא שהמשיח בלבו הנושא אותו לכל מקום, גם אם נשדד ממנו הכול.י

יתפילה: אבא אנו ראויים לזעמך וחורבנך כמו האחרים כי אנו יהירים, גאים נחלקים לקבוצות ופלגים ושונאים אחד עם השני. סלח לנו על האשליה כי אנו טובים יותר מאחרים ואחד אותנו בענוות האהבה מבוססת על בשורתך החזקה.י

ישאלה: י
י 218. מה משמעות הביטוי "שיקוץ משומם"?י

Mobile device - Print - Top